|
|
|
|
|
|
|
|
|
| הקוד פתוח, כלום לא מאוחר |
|
זה לא עניין טכני. זו תפיסת עולם. הקוד הפתוח זוכה לאחרונה למינוף משמעותי, לתמיכת הממשל האמריקאי וליוזמות חדשות גם בשוק הישראלי.
אורי אלוני*, עיתונאי. |
|
| 08/01/2007 |
|
נושא הקוד הפתוח והשימוש בתוכנות פתוחות – קיבל בשבועות האחרונים תנופה מחודשת, בעיקר נוכח שלושה אירועים משמעותיים:
• אורקל הודיעה שהיא לוקחת את האחריות על הלינוקס, המערכת הפתוחה הפופולרית ביותר בעולם. לארי אליסון, מייסד ויו"ר אורקל, הצהיר שאורקל תספק תמיכה למערכות הלינוקס – גם לארגונים שהם לא לקוחות שלה.
• נובל ומייקרוסופט, שתי חברות שהן יריבות מרות, חתמו על עסקה דו-ראשית לפיה יפתחו טכנולוגיות שיאפשרו ל'חלונות' הקניינית, לעבוד עם Novel Suse Linux, גירסת נובל למערכת ההפעלה החופשית לינוקס. שתי החברות גם ייצרו רשיונות הדדיים לפטנטים של שתיהן, שיקנו למשתמשים העסקיים בסוסה לינוקס בטחון שהם לא מפרים פטנטים של מיקרוסופט.
• סאן מיקרוסיסטמס הודיעה שהיא משחררת את קוד המקור של ג'אווה לשימוש תחת הרשיון הציבורי הכללי. בעיני רבים זו אחת מתרומות הקוד הגדולות אי-פעם לעולם התוכנה החופשית. סאן מקווה להגביר באופן זה את עניינם של מפתחים לכתוב תוכנות בסביבת ג'אווה - למכשירי טלפון ניידים, מחשבים ושרתים. אנחנו עושים לחברות שמייצרות מוצרים על בסיס קוד פתוח.
הכל בגלל סטולמן
כל סיפור הקוד הפתוח לא היה מתחיל להתגלגל, לולא ריצ'ארד סטולמן, מתכנת מוכשר במעבדה לבינה מלאכותית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), לא היה תופס קריזה על המדפסת שלו. היו לו בעיות עם ההדפסה, והוא חשב כמה טוב היה לו המדפסת ידעה לשלוח למסך הודעה בכל פעם שהיא נתקעת. כמתכנת בנפשו, הוא החליט לכתוב תוסף ולהכניס אותו לתוכנת ההדפסה – אולם נתקל בבעייה. קוד המקור הקנייני של יצרנית המדפסת, היה סגור וחתום ולא אפשר לו לצרף את התוסף שלו.
כל זה קרה באמצע שנות התשעים וסטולמן, מתוסכל ורוגז, החליט מאותו רגע להקדיש את חייו למלחמה בתוכנות ששוללות אפשרות להשתמש בהן כבסיס לפיתוחים עצמאיים. הוא פרש מהמכון הטכנולוגי, התיישב וכתב בעניין מניפסט חוצב להבות – ויצא למסע הצלב שלו. כך נולד מה שמוכר כיום בראשי התיבות GNU - הרשיון הציבורי לקוד פתוח. עקרונות הפילוסופיה של סטולמן – שאגב, ביקר והירצה בארץ לפני שלוש שנים – הם:
• החופש להריץ את התוכנה לכל מטרה.
• החופש לשנות את התוכנה ולהתאימה לצרכיך, ולשם כך דרוש קוד המקור.
• החופש להפיץ עותקים, בחינם או שלא.
• החופש להפיץ גרסא שעברה שנוי, כך שהקהילה תוכל להרוויח מהשיפורים שהכניס כל מי שהכניס.
הקוד הפתוח הוא, על כן, תפיסת עולם, שהביטוי שלה הוא במסמך המשפטי GNU שמלווה תוכנות כחוזה. שלא כמו רשיונות השימוש בתכונות של חברות גדולות, שמזהירים את המשתמש בעיקר מפני מה שאסור לו לעשות – הרשיון הציבורי מתמקד דווקא במה שלמשתמש, או למתכנת, מותר לעשות. או נכון יותר – מה הוא חייב לעשות. עיקר הוראות העשה: חובה להעביר לאחרים באופן פתוח וחופשי כל תוכנה שקיבל המתכנת, כולל כל השנויים והתוספות שהכניס בה.
חופשית זה חירות, לא מחיר
מי שמכיר היטב את הנושא – הן מההיבט העולמי, הן מההיבט הישראלי – הוא גלעד בן יוסף, ממקימי העמותה הישראלית לקוד פתוח ומנהל הפיתוח של חברת קודפידנס, שעוסקת בייעוץ ופיתוח לפרוייקטי קוד פתוח. "הממשל האמריקאי החליט להפנות השנה משאבים גדולים במיוחד - 1.24 מיליון דולר - למימון פרוייקטים בסביבת הקוד פתוח", הוא מדווח. "גם בישראל יש שימוש נרחב בקוד פתוח בתשתיות ממשלתיות ואזרחיות: החל מצה"ל, דרך פרוייקט תהיל"ה הממשלתי ש- 40% מהשרתים שלו רצים על מערכת הקוד הפתוח לינוקס, וכלה בחברות כמו סלקום ומכון ויצמן".
את בית התוכנה קודפידנס הקימו גלעד בן יוסף ולימור פיפמן, כדי לענות על הצורך במרכז ידע מקצועי ועצמאי העוסק בעולם הקוד הפתוח. "חברות רבות נתקלות בקשיים בהבנת מה מותר ומה אסור להן לעשות בתחום הקוד הפתוח", מסביר בן יוסף. "לכן חברנו לעו"ד חיים רבייה, מומחה מספר אחת בתחום זכויות יוצרים וקניין רוחני, כדי לתת במשותף יעוץ משפטי וטכני".
מסביר עו"ד חיים רביה: "כשמדברים על תוכנה חופשית, מתייחסים לחירות, לא למחיר. רשיונות ציבוריים כלליים מיועדים להבטיח שתהיה לכל משתמש ולכל מתכנת חירות להפיץ עותקים של תוכנה חופשית, להשתמש בחלקים ממנה או לשנות אותה, כל זאת בתנאי שאת קוד המקור ואת כל השנויים שעשה - הוא ישאיר פתוחים לידיעתם ולשימושם של הבאים אחריו.
"הרשיון הציבורי GNU נועד להגן על זכויותיהם של המפתחים והעובדים בסביבתו ולתת להם גבוי בצורת רשיון שמקנה הרשאה חוקית להעתיק, להפיץ או לשנות את התוכנה. בנוסף לכך, המטרה היא לוודא שכל אחד מבין שאין אחריות על תוכנה חופשית זו. שכן אם התוכנה מותאמת ומועברת הלאה על-ידי אדם אחר, מקבליה חייבים לדעת שמה שיש בידם אינו המקור ושנעשו בו שינויים. כך שכל בעיה שנובעת מהמפתחים בתחנות שבדרך, לא תשליך על המוניטין של היוצרים המקוריים.
רשות לשימוש חופשי
"זאת ועוד. כל תוכנית חופשית מאוימת בקביעות על-ידי פטנטים על תוכנות. מחברי הרשיון הציבורי רוצים למנוע את הסכנה שמפיצים-מחדש של תוכנית חופשית, ישיגו באופן אישי רישיונות-פטנט, יטמיעו אותם בתוכנה החופשית שקיבלו ובכך יהפכו אותה לקניינית וסגורה. לכן מבהירים מחברי הרשיון שכל פטנט שהוכנס לתוכנת קוד פתוח - חייב להרשות שימוש חופשי לכל, או שלא להירשם כלל כפטנט.
"מי שמפתח תוכנית חדשה, ורוצה שהציבור יפיק ממנה את מירב התועלת, הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא לעשותה תוכנה חופשית, שכל אחד יכול להפיץ מחדש ולשנות על-פי תנאים אלה", מסביר עו"ד רביה את הרציו באתר האינטרנט שלו - http://www.law.co.il - שם גם מופיע התרגום העברי המלא מאנגלית של GNU.
*הכותב הוא עיתונאי מחשבים וטכנולוגיות וותיק, ועורך את מוסף 'תקשוב' של עיתון הארץ.
|
|
|
|
| שירותים בחינם |
עוד שירותים איכותיים, לשימושך בחינם!
- www.pCon.co.il - פורטל מקצועי לחדשות, פרשנויות ושירותים שימושיים בתחומי המחשוב, תקשורת ואינטרנט.
- pConTip - ניוזלטר שבועי עם לקט טיפים שימושיים נבחר וסרטוני חידושים מרתקים.
- pConTop - ניוזלטר חודשי לפרשנות ומשמעויות החדשות ונושאי המפתח ב - IT.
- האייטם היומי הנבחר - עדכון יומי בפייסבוק או בטוויטר על האייטם הכי מעניין ב-pCon.
- שירות RSS - ריכוז קישורי RSS לכל האייטמים הבולטים באתר pCon.
- לוח אירועי המחשוב - לוח שמפרט אירועי מחשוב בולטים בארץ ובעולם.
- מחירון לרכש מחשבים - מחירון ייחודי לבחירת ואפיון קונפיגורציות רכש מתאימות.
- מדד פיסיאון - מדד חודשי להשתנות מחירי "סל" המחשבים המומלצים לרכש.
- מה הכי חשוב בעבודה ובחיים? - לקט אבחנות מעניינות וטיפים שימושיים.
ב-pCon מתמצתים ומרכזים כבר 19 שנה את המידע המקצועי הכי מעניין שיש. בגלל שמדובר במידע שמוצע חינם, אתה מוזמן לנסות ולבחור את מה שמתאים לך.
|
|
|
|
|
|
| תשובות המומחה |
|
שאל את המומחה
לחלוק, לשתף, לעורר השראה ולהעצים מנהלי מידע, זה המוטו של
קובי שפיבק Bsc ו- MBA. קובי הוא מורה דרך טכנולוגי שמלווה את עולם המחשוב: כתכנת, מהנדס, מנהל, יזם, עיתונאי, יועץ ומרצה, משנת 1976. כעורך הראשי של תחקירי pCon הוא כתב וערך ב-19 השנים האחרונות, למעלה מ-960 תחקירים מקצועיים, שמסייעים למנהלי מחשוב במאות ארגונים, ליהנות מיותר עניין, זמן פנוי וכסף זמין.
מנהלי מחשוב, שמעוניינים לקרוא או להפנות לקובי שפיבק שאלות מקצועיות, מוזמנים לעשות זאת במסגרת תשובות המומחה.
הפעם הוא עונה לשאלות הבאות :
איך זה שרעיון "הלקוח הרזה" לא נעלם? הכל הופך למתוחכם יותר ו"שמן" - אפילו סמארטפון הוא התקן מחשוב מתחזק - ורק ה"דינוזאורים" העתיקים האלה נשארים "רזים" להכעיס? מה ההגיון?איך ניתן לצמצם את ההוצאות על אחסון? כאשר נראה כי אלה רק הולכות ומאמירות?האם ניתן להסיר השמצות מפייסבוק?
|
|
|
|
|
|
| המלץ לחבר |
|
ואהבת לרעך כמוך...
אם לא מצאת שירות זה כשימושי, בבקשה ספר לנו.
אם אתה כן נהנה מהשירות שתף חברים שגם להם הוא יכול לעזור.
תחשוב על החיוך, הסיפוק, ההרגשה הטובה, כשגם רעך ייהנה כמוך והמלץ עכשיו.
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
ברוכים הבאים |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
למה הרמז? |
|
|
|
|
5 המובילים |
|
|
|
|
|
|
|
טיפ מהתחקיר השבועי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אירועים עדכניים |
|
|
|
|
מודעות דרושים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תובנה יומית |
|
אריקסון הדגימה לאחרונה בארץ, תעבורת סלולאר בקצבים של 160Mbps! הדגמה זו, מהווה ``הצצה לעתיד`` בתחום חם במיוחד.
נלקח מתחקיר 971 -
טכנולוגיות הסלולאר מבטיחות
|
|
|
|
|
הכר האתר
להפוך לבית
הוסף למועדפים
.gif){kind=small}
