מערכת pCon - סקר ועדת המדרוג לאינטרנט הישראלי חושף לראשונה את נתוני הרייטינג המהימנים ביותר עד כה של אתרי האינטרנט המובילים בישראל. מי נמצא בראש הרשימה? איך נמדדו הנתונים? ואיזה פיתרון קל ונוח אנחנו מציעים, כדי להגיע לכולם?
ועדת המדרוג לאינטרנט בישראל, אשר הוקמה במטרה למדוד את נתוני הרייטינג של אתרי האינטרנט המובילים בישראל בצורה אובייקטיבית ומהימנה, חושפת השבוע את תוצאות הסקר שערכה בנושא. במקום הראשון עומד האתר וואלה!, עם 2.55 מיליון גולשים בחודש. מייד אחריו, במקום השני, נמצא המתחרה הוותיק שלו, Ynet, עם כ-2.33 מיליון גולשים בחודש בממוצע.
במקומות הבאים ולפי הסדר, נמצאים: תפוז עם 1.56 מיליון גולשים בחודש, אתר האינטרנט מקו של הזכיינית קשת, עם 1.47 מיליון גולשים, נענע 10 עם 1.47 מיליון גולשים, דה מרקר עם 641 אלף, מגזין הספורט One עם 611 אלף גולשים, NRG של מעריב עם 588 אלף, MSN עם 561 אלף ועכבר העיר עם 552 מיליון.
את העשירייה הבאה פותח גלובס (542 אלף גולשים). אחריו Xnet (עם 495 אלף), הארץ (469 אלף), וואלה! שופס (447 אלף), ספורט 5 (411 אלף), נט גיימס (380 אלף), הוטמייל (321 אלף), mynet (עם 319 אלף), myfirsthompage (עם 295 אלף) ונטקס (עם 289 אלף).
מבחינת זמני השהיה של הגולשים באתרים, האתר המוביל בתחום הוא דווקא של Windows Live Messenger מבית מיקרוסופט, עם כ-13:48 שעות שבהם בילה כל גולש בממוצע. אחריו נמצא האתר Zahav.ru עם 11:45 שעות, וואלה! עם 10:15 שעות ו-ynet עם 9:42 שעות.
מה ההבדל בין הסקר של ועדת המדרוג לסקרים שנעשו בעבר?
חשוב לציין כי יש גורמים נוספים שמנסים למדוד מזה שנים את נתוני אחוזי הצפייה של הגולשים באתרי האינטרנט השונים. בין הגורמים המובילים כיום בתחום ניתן לראות את סקר TIM של חברת TNS טלסקר, הנערך אחת לחודש, ואת Alexa Top Sites, המודד בזמן אמת את שיעור הגולשים הנכנסים לאתרים השונים באמצעות תוסף לדפדפן שהוא מציע לגולשים.
הבעיה שהייתה עד היום היא רמת המהימנות של הכלים הללו, אשר בעיני רבים, מוטלת בספק. סקר TIM, למשל, משתמש במדגם מייצג בלבד של האוכלוסייה, ובנוסף הוא גם איננו בודק בזמן אמת לאן נכנסים הגולשים, אלא מתשאל אותם בדיעבד האם הם זוכרים שנכנסו לאתר כזה וכזה. לא בטוח שכולם זוכרים לאלו אתרים הם גלשו במהלך השבוע האחרון, ומכאן שרמת הדיוק בסקר עשויה להיפגם.
הסקר שעורך האתר של Alexa, מתבסס רק על הנתונים של מי שהתקין את התוכנה שהוא מציע. מכוון שלא ידוע בדיוק אילו גולשים מתקינים את התוסף, מאיזה מגזרים הם ומאילו אזורים בעולם, גם
ועדת המדרוג לאינטרנט בישראל ניסתה לספק מענה טוב ככל שניתן לכל בעיות אלו. היא שכרה במיוחד את שירותיה של חברת ג'מיוז (Gemius), המתמחה בבדיקת נתוני תעבורה לאתרים, על מנת שתבצע עבורה את העבודה. ג'ימיוז משתמשת בשילוב שני כלים במקביל על מנת להגיע לתוצאה בעלת הדיוק המרבי. כלים אלו הם תוכנת סטטיסטיקה שלה אשר מותקנת על שרתיהם של כ-60 האתרים המובילים בישראל, אשר הסכימו לשלב עימה פעולה, ותוכנה אחרת, המותקנת בהסכמה במחשביהם של עשרות אלפי משתמשים בישראל, אשר עוקבת אחר הרגלי הגלישה שלהם.
למה זה חשוב?
מעבר לעניין הטבעי שיוצר סקר שכזה החשיבות העיקרית שלו היא עבור בעלי האתרים עצמם וחברות השיווק והפרסום בארץ. נתונים אלו יכולים להשפיע באופן מהותי על היקף הפרסום וכמות ההשקעה שישקיעו בו החברות. מאחר שזהו מקור לחמם של מרבית האתרים כיום, הרי שהאינטרס שלהם לשתף פעולה עם ועדת המדרוג הוא ראשון במעלה.
תהיות ושאלות נוספות
יחד עם זאת, חשוב לציין כי למרות שהסקר נותן תמונה כוללת מהימנה למדי, גם השיטה שבה הוא נעשה עדיין לא חפה מביקורת. אחת הסיבות העיקריות לכך היא האתרים שלא משתפים עם ועדת המדרוג פעולה. חלק מהם גדולים ובעלי תעבורה גבוהה במיוחד. כך למשל, לא ניתן למצוא בסקר את גוגל ואת פייסבוק, שניים מהאתרים המובילים והמצליחים בישראל ובעולם כולו.
אנחנו היינו ממליצים לראות בסקר כאינדיקציה טובה למצב בשוק אך לא כחזות הכל ולבחון האם כדאי להמשיך בהרגלי הגלישה הקיימים, או אולי לשנותם.
הבונוס השימושי שלנו
לאלה שמתעניינים במחשוב, אינטרנט ובטכנולוגיה ורוצים לקבל את התמונה כולה מכל האתרים החשובים, התחלנו משבוע זה, להציע 2 שירותים נוחים, שיאפשרו להגיע בקלות ומהירות לכל חדשות המחשוב בכל האתרים הבולטים!
לשני השירותים ניתן לגשת גם דרך החלק העליון החדש, של דף הבית באתר pCon.
רקע על חדשנות טכנולוגית
עוד הרחבות על "מוניטין באינטרנט - יזיק או ירומם?", הכוללות בין היתר התייחסות לחידושים ולמגמות העיקריות בתחום זה, יישומים ופתרונות, היבטים כלכליים, דגשים חשובים והאתגרים בתחום, ניתן למצוא בתקציר מתוך התחקיר: מוניטין באינטרנט - יזיק או ירומם?.
לחלוק, לשתף, לעורר השראה ולהעצים מנהלי מידע, זה המוטו של
קובי שפיבק Bsc ו- MBA. קובי הוא מורה דרך טכנולוגי שמלווה את עולם המחשוב: כתכנת, מהנדס, מנהל, יזם, עיתונאי, יועץ ומרצה, משנת 1976. כעורך הראשי של תחקירי pCon הוא כתב וערך ב-19 השנים האחרונות, למעלה מ-960 תחקירים מקצועיים, שמסייעים למנהלי מחשוב במאות ארגונים, ליהנות מיותר עניין, זמן פנוי וכסף זמין.
מנהלי מחשוב, שמעוניינים לקרוא או להפנות לקובי שפיבק שאלות מקצועיות, מוזמנים לעשות זאת במסגרת תשובות המומחה.
אם לא מצאת שירות זה כשימושי, בבקשה ספר לנו.
אם אתה כן נהנה מהשירות שתף חברים שגם להם הוא יכול לעזור.
תחשוב על החיוך, הסיפוק, ההרגשה הטובה, כשגם רעך ייהנה כמוך והמלץ עכשיו.
מה מייחד את "משמעויות לחדשות" של pCon-line?
כמה זמן השקעת כדי לנתח לעומק את המשמעויות וההשלכות הנסתרות, של מגמות חדשות ומהלכים מפתיעים בעולם המחשוב ובאינטרנט? (תן מספר מדויק). pCon-line מסביר ומנתח מדי שבוע חדשה או מהלך מרכזי שי לו השלכה מעשית למשתמשים במחשוב ומקבלי החלטות מחשוב והוא נותן המלצות אופרטיביות לפעולה. כך מספיקות דקות בודדות בשבוע כדי להבין את המשמעויות וההשלכות החשובות ורלוונטיות של 50 אירועי מפתח שהתרחשו השנה. לכן, הוסף עכשיו את "משמעויות לחדשות"
למועדפים או ל-RSS, התעדכן בפייסבוק או בטוויטר.
הכר האתר
.jpg)
לחלוק, לשתף, לעורר השראה ולהעצים מנהלי מידע, זה המוטו של
קובי שפיבק Bsc ו- MBA. קובי הוא מורה דרך טכנולוגי שמלווה את עולם המחשוב: כתכנת, מהנדס, מנהל, יזם, עיתונאי, יועץ ומרצה, משנת 1976. כעורך הראשי של תחקירי pCon הוא כתב וערך ב-19 השנים האחרונות, למעלה מ-960 תחקירים מקצועיים, שמסייעים למנהלי מחשוב במאות ארגונים, ליהנות מיותר עניין, זמן פנוי וכסף זמין.
