מערכת pCon - דו"ח מבקר המדינה שחשף השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס היה הפעם ארוך במיוחד וכלל מעל ל-2,300 עמודים. חלק ניכר הוקדש לטיפול במערכות המחשוב ובתרומה שלו לעולם הטכנולוגיה. הממצאים מטרידים. מה הם? מה ההשלכות למנהלי המידע בארגונים?
כמדי שנה, גם השנה חשף מבקר המדינה את הדו"ח השנתי שלו בעניין הליקויים השונים בהתנהלות הרשות המבצעת. הפעם, היה הדו"ח ארוך במיוחד, מן הארוכים ביותר שהוגשו בכל שישים שנות פעילות משרד המבקר. את הדו"ח הגיש המבקר הנוכחי, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, וליו"ר הועדה בכנסת לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון.
מי שיתבונן בממצאי הדו"ח המלא, הזמין בכתובת הזו, עשוי למצוא עצמו מופתע. הממצאים חמורים עד כדי כך, שלפעמים במהלך קריאת הדו"ח עשוי הקורא לשאול את עצמו האם באמת מדובר בדו"ח על התנהלותה של מדינה דמוקרטית מערבית ומתקדמת?
יחד עם זאת, הממצאים מספקים תמונה מרשימה למדי על הרשות המבצעת, שכדאי לאזרח להכיר על מנת להבין את הגורמים המשפיעים על חייו. כאן, לא נתייחס לכל ממצאי הדו"ח אלא רק לאלה שעוסקים בתחום המחשוב והטכנולוגיה. גם בהם, הממצאים מטרידים מאוד.
פרויקט ממשל זמין
פרויקט ממשל זמין, אושר עוד בשנת 1997. הוא החל את דרכו בשם פרויקט תהיל"ה (תשתית האינטרנט למשרדי הממשלה) ושינה את שמו לשם הנוכחי לאחר שפרויקטי מחשוב נוספים אוחדו עם פרויקט זה. מטרת הפרויקט הייתה להפוך את שירותי הממשלה השונים לזמינים גם באינטרנט, כך שהאזרח הפשוט יוכל למלא את הטפסים השונים באופן מקוון מבלי לצאת מהבית, להזמין שירותים שונים באופן מקוון ולרכוש מוצרים מהמדינה ללא עבודה מאומצת.
רק בשנת 2004 החליטה ממשלת ישראל להקצות לפרויקט תקציב מיוחד לביצועו. התקציב המקורי עמד על כ-70 מיליון ש"ח, אך עד היום, בעקבות תקלות שונות והתנהלות לקויה, עלות הפרויקט הגיעה לסכום של 201 מיליון ש"ח. דו"ח המבקר חושף התנהלות לקויה לכל אורך הפרויקט. חברות חיצוניות הועסקו בפרויקט ללא מכרז, כמתחייב בחוק, ועובדים נשכרו ללא שנכרת עימם הסכם. משכורתם החודשית של כשליש מסך כל העובדים בפרויקט (מעל ל-100) הייתה בין 28 אלף ל-50 אלף ש"ח - גבוה יותר מרוב הבכירים בשירות המדינה.
מינהלת בקרה, שאמורה הייתה לקבל דיווח על התקדמות הפרויקט ולאשר כל חריגה בתקציב, כלל לא הוקמה למרות שהוחלט על הקמתה עוד ב-2004.
התוצאה - עלויות פיתוח הפרויקט עלו בהרבה על הצפוי. עבודות הפיתוח לא הסתיימו עד היום. אין אף כלי שמבקר על התקדמות הפרויקט. אין הנהגה שמתווה אסטרטגיה בעניין. אזרחים לא יכולים עד היום למלא טפסים באינטרנט ובמקרה הטוב ביותר, הם יכולים להוריד עותק של הטופס הדרוש, להדפיס אותו בעצמם, למלא ולשלוח אותו בדואר. בכך מסתכם פרויקט של מאות מיליוני ש"ח שנפרס על עבודה של מספר שנים.
אין מי שמפקח על הקרינה הסלולארית
בתחום הסלולאר קובע מבקר המדינה כי הציבור לא מודע היכן מוצבות האנטנות הסלולאריות ומהו הנזק העלול להיגרם מהן. לא די בכך, אלא שמי שמפקח על האנטנות ובודק את רמת הקרינה החריגה שלהן הם עובדי חברות הסלולאר עצמן, להן יש אינטרס ברור בעניין. המשרד לאיכות הסביבה, אשר אמור היה להיות שומר הסף בעניין, כלל לא בודק את המפקחים, הממונים מטעם חברות הסלולאר, ואת ממצאיהם.
זאת ועוד - כיום יש תקן בטיחות לקרינה הנפלטת מהטלפונים הניידים, אך אין תקן בטיחות מהקרינה הנפלטת מהאנטנות הסלולאריות. בועידה של הוועדה הבין-לאומית לבטיחות אלקטרומגנטית שהתכנסה באיטליה בפברואר 2006 הוצא מסמך עם המלצות לצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם את הסיכונים וההשפעות המזיקות מחשיפה לשדות חשמליים ואלקטרומגנטיים. אף אחד מהגופים הרלוונטיים בארץ לא דן אפילו במסמך הזה.
ממשלת ישראל החליטה בספטמבר 2004 על הקמת מרכז לחקר השפעת הקרינה על בריאות הציבור. עד היום לא הוקם מרכז כזה, למרות החלטת הממשלה. במקום זאת, פועלים כיום באגף לבטיחות קרינה במשרד לאיכות הסביבה כשני עובדים בלבד הממונים על הפיקוח על החברות המפעילות את מוקדי השידור. בדו"ח הקודם העיר מבקר המדינה על המספר המצומצם של העובדים המוקצים לנושא זה. שום דבר לא נעשה עם הביקורת שלו.
משרד הפנים - הנתונים של אזרחי ישראל חשופים
המידע ששומר משרד הפנים בתשתיות המחשוב שלו יכול לפרנס משרדי חקירות רבים, וכמו גם בעלי עניין אחרים. למרות זאת, אין כיום ממונה על אבטחת המידע, לא במשרד הפנים ולא ברשות האוכלוסין. התוצאה - פרטי מידע רבים על אזרחי ישראל גלשו לרשת. ביניהם, מספרי תעודות הזהות שלהם, מספרי הטלפון, מקום המגורים ועוד.
למשטרה על גלישת המידע מתשתיות המחשוב שלו. הוא גם מסר לידיה את פרטיהם של כעשרה גופים שקיבלו ממנו את עדכוני מרשם האוכלוסין בהיקפים גדולים. אחד מהם אף זוהה כמי שקיבל את הנתונים באותה מתכונת שהופצה באינטרנט. המשטרה סגרה לאחר כשנה את התיק בטענה שיש חשודים רבים מידי. המבקר חושף, כי המשטרה לא חקרה אפילו את הגוף שזוהה ככזה שמתכונת הנתונים שהייתה בידיו גלשה, על פי החשד, לאינטרנט. "לא נמצא שמשרד הפנים והמשטרה שיתפו פעולה בחקירה. שיתוף פעולה כזה היה עשוי להניב תוצאות חיוביות" הוא קבע בדו"ח.
משרד הפנים - עובדים מתים דורשים מידע
במרס 2008 הוחל במערך המחשוב של מרשם האוכלוסין ברישום יומן שימוש לשם מעקב אחר שאילתות שהציגו עובדי משרד הפנים ולקוחות חיצוניים. בָּלוגים של קובץ המעקב התגלה כי הוגשו שאילות מעובדי משרד שכלל לא שהו במשרד באותה העת. יותר מכך, חלק מהשאילתות, הוצגו על ידי עובדים במשרד שכבר נפטרו.
מנהל האוכלוסין באילת - הנפיק דרכונים שלא כדין
בדו"ח הקודם שלו קבע מבקר המדינה כי במשך שנים ניצל לרעה מנהל מינהל האוכלוסין באילת את מעמדו ואת הגישה הבלתי מוגבלת כמעט שהייתה לו למשאבי מערכת "אביב", בין השאר, להנפקת דרכונים שלא כדין וביצוע מניפולציות בתאריכים שונים במרשם. לאחר הדו"ח הקודם הוחלט לפתוח מנגנון בקרה במערכת "אביב" שחייב לקבל אישור ממוחשב של עובד מטה הרשות, להשלמת תהליך הנפקת הדרכון או לעדכון רטרואקטיבי של המען.
המנגנון החל לעבוד, אך עובדי המטה לא היו תמיד זמינים לאשר את הבקשות, מה שגרם לעיכובים בשירות לתושבים. לאחר חודשים ספורים הוחלט לתת חלק מהרשאות גם למנהלי הלשכות ולסגניהם, על מנת לשפר את השירות. המבקר קובע בדו"ח כי "הענקת "הרשאת מנהל" לבעלי תפקידים בלשכות, רוקנה מתוכן את הבקרה ואת ההשקעה ליישומה".
מה"ט - מכשיר בוגרים למקצועות שאין בהם ביקוש
מה"ט, הגוף האחראי על הכשרת טכנאים והנדסאים לפני הצבא על מנת להתאימם לביקוש בשוק, מכשיר אותם שלא על פי הביקוש בשוק. מה ההגיון בכך? המבקר קובע שאין. תקציבו של מה"ט עומד על כמאה מיליון ש"ח. כ-31% מהבוגרים מוכשרים למקצועות הניהול והתעשייה וכ-15% בלבד למקצועות המחשב. זאת, למרות שיחס הביקוש בשוק עומד על כ-74% למקצועות המחשב וכ-2 פרומיל למקצועות התעשייה והניהול.
אם לא די בכך, הרי שרוב הבוגרים כלל לא מצליחים לקבל דיפלומה. בדו"ח הקודם של המבקר נקבע כי רק שליש מהבוגרים זוכים לקבל דיפלומה. בדו"ח הנוכחי הוא אומנם קובע כי חל שיפור וש-50% הצליחו להשיג דיפלומה, אך אליה וקוץ בה - המבקר מעיר בדו"ח כי הנתונים שסיפק מה"ט אינם אמינים ונראה שהוטו כלפי מעלה. גם אם 50% מהבוגרים השיגו דיפלומה, אומר המבקר, עדיין משמעות הדבר היא שמחצית מתקציבו של מה"ט להכשרת הנדסאים לא השיג את יעדו.
מה ההשלכות למנהלי המידע?
הליקויים במשרדי הממשלה עוד רבים, אך קצרה היריעה מכדי לספר על כולם. יותר מזה, לא בטוח שליקויים כאלו היו יכולים להתקיים בחברות פרטיות מבלי שיפשטו את הרגל, ולכן זו הסיבה שבגללה כדאי לקרא את הדו"ח - על מנת ללמוד מאילו טעויות להימנע, כדי לא לגרום לתקלות קריטיות בארגון.
למען ההגינות חייבים לציין כי לפחות לחלק מהטענות יש בוודאי הסברים ומענה ענייני וראוי להקשיב גם להם. חלק מהטענות כרוך בעובדה שקצב התפתחויות הטכנולוגיה, המורכבות שבה והדינאמיות שלה, לא מאפשרים תמיד לפעול ב"דיוק" לפי הספר. למרות זאת יש עדיין סיבה טובה ל"חוסר נחת" מהעולה מהדו"ח.
בשורה הסופית ולמנהלי המידע בארגונים וכמו גם למנהלים הבכירים הממונים עליהם, אנו ממליצים באופן מעשי, ללמוד מהדו"ח ולהשתמש בו כרשימת תיוג פנימית, כדי לבדוק את התנהלותם באותם התחומים ולשאול את עצמם: "האם הם היו עומדים בביקורת דומה של המבקר?" בין השאר כדאי להתייחס לשאלות כמו איך לנהל נכון פרויקטים, איך לזהות כשלים בפיתוח, איך לצמצם סיכונים ועוד. כך למשל, אם היה ממונה מנהל על אבטחת המידע במשרד הפנים, יתכן מאוד שחלקים גדולים מהמידע של המשרד לא היו נחשפים. בארגון פרטי הדבר עשוי להיות קריטי.
רקע על תכנית אב לאבטחה
עוד הרחבות על תכנית אב לאבטחה, הכוללות בין היתר התייחסות לחידושים ולמגמות העיקריות בתחום זה, יישומים ופתרונות, היבטים כלכליים, דגשים חשובים והאתגרים בתחום, ניתן למצוא בתקציר: תכנית אב לאבטחה.
לחלוק, לשתף, לעורר השראה ולהעצים מנהלי מידע, זה המוטו של
קובי שפיבק Bsc ו- MBA. קובי הוא מורה דרך טכנולוגי שמלווה את עולם המחשוב: כתכנת, מהנדס, מנהל, יזם, עיתונאי, יועץ ומרצה, משנת 1976. כעורך הראשי של תחקירי pCon הוא כתב וערך ב-19 השנים האחרונות, למעלה מ-960 תחקירים מקצועיים, שמסייעים למנהלי מחשוב במאות ארגונים, ליהנות מיותר עניין, זמן פנוי וכסף זמין.
מנהלי מחשוב, שמעוניינים לקרוא או להפנות לקובי שפיבק שאלות מקצועיות, מוזמנים לעשות זאת במסגרת תשובות המומחה.
אם לא מצאת שירות זה כשימושי, בבקשה ספר לנו.
אם אתה כן נהנה מהשירות שתף חברים שגם להם הוא יכול לעזור.
תחשוב על החיוך, הסיפוק, ההרגשה הטובה, כשגם רעך ייהנה כמוך והמלץ עכשיו.
מה מייחד את "משמעויות לחדשות" של pCon-line?
כמה זמן השקעת כדי לנתח לעומק את המשמעויות וההשלכות הנסתרות, של מגמות חדשות ומהלכים מפתיעים בעולם המחשוב ובאינטרנט? (תן מספר מדויק). pCon-line מסביר ומנתח מדי שבוע חדשה או מהלך מרכזי שי לו השלכה מעשית למשתמשים במחשוב ומקבלי החלטות מחשוב והוא נותן המלצות אופרטיביות לפעולה. כך מספיקות דקות בודדות בשבוע כדי להבין את המשמעויות וההשלכות החשובות ורלוונטיות של 50 אירועי מפתח שהתרחשו השנה. לכן, הוסף עכשיו את "משמעויות לחדשות"
למועדפים או ל-RSS, התעדכן בפייסבוק או בטוויטר.