הכר האתר     260+ תחקירים בתחומי המחשוב     הצטרף כמנוי
יום ראשון 20 אוקטובר 2019  
חפש תחקיר    
    
   
אודותינו צור קשר  

הבולטים באתר pCon
  התחקיר השבוע  
  בלוג העורך  
  להכיר טכנולוגיות  
  pConTop  
  pConTip  
  אתרים נבחרים  
  הכרזה מועילה  
  טיפים שימושיים  
  סרטונים מומלצים  
  תחקיר דוגמא  
המחשוב בארץ
  גוגל ניוז  
  דיילי מיילי  
  דה מרקר IT  
  גלובס  
  כלכליסט IT  
  קפטן אינטרנט  
  Ynet  
  NRG טכנולוגיה  
  וואלה טק  
  News1 - מחשבים  
המחשוב בעולם
  Google News  
  CNET  
  CIO  
  CIOInsight  
  ZDNet  
  InformationWeek  
  Computerworld  
  eWeek  
  itworld  
  Yahoo!  
קריירה
  דה מרקר קריירה  
  גלובס קריירה ויזמות  
  כלכליסט קריירה  
  CIO Careers  
  CIOInsight Careers  
  CIO U C&S  
  I.W - Global CIO  
  TechRep. Careers  
  CNN Careers  
  forbes Careers  
תשתיות
  ERP.ORG.IL  
  אנשים ומחשבים  
  InfoWorld  
  Virtualization.com  
  CIO-Virtualization  
  IW - Cloud  
  database  
  CRM Daily  
ניידות וסלולר
  סלולרי  
  GSM-Israel  
  גאדג'טי  
  חורים ברשת  
  אנשים ומחשבים  
  CIO - Mobile  
  silicon.com/Mobile  
  CNET Smartphones  
  Coolsmartphone  
  pocketnow.com  
רשתות חברתיות
  חורים ברשת  
  אקטיב & מרקטינג  
  ZVAGELSKY  
  Alltop  
  Mashable  
  SocialMedToday  
  SocialMedExam  
  TechNewsWorld  
  SocialNetWatch  
  CIO- Web 2.0  
תוכנה
  קפטן אינטרנט  
  I.W - Software  
  אנשים ומחשבים  
  וואטצאפ  
  ניוזגיק - פיתוח  
  BetaNews  
  developer  
  SoftwareDevNews  
  .net magazine  
  The Register  
לאינדקס השימושי של pCon סגור שימושון

   שירותי pCon   
pCon הרעיון
תחקירי pCon
התרעות pCon
pConTop
pConTip
פרסום ייחודי
תחקיר דוגמא
105 תחקירים
103 המלצות
    RSS 
 משרות הייטק
   קרא באתר   
    התחקיר השבוע
    שימושון
    בראש החדשות
    פרשנויות
    בלוג העורך
    לוח ארועים
    רכש מחשבים
    מדד ה-PC
    אתר נבחר
    הכרזה מועילה
    טיפ שימושי
    סרטון מומלץ
    מחקרים
    דווח מאירועים
    במה מקצועית
    מילון pCon
    אינדקס

  תוכן לפי נושא  
     אבטחה
     אינטרנט
     חומרה
     יישומים
     ניהול
     סלולר
     עובדים
     עסקים
     שירותים
     תוכנה
     תקשורת
     תשתיות

   
  בדברי המומחים

אם מתייחסים למערכות שו"ב באופן כללי אז הבסיס היה ונשאר הפרוטוקול- SNMP (Simple network management protocol) זה הבסיס לרוב מערכות השו"ב. היות והיום, ה-Agent של ה-SNMP מוטמע בכל חומרה ותוכנה שיצרני התקשורת והמערכות נותנים, החל מכרטיסי הרשת הפשוטים ביותר ב-2 דולר לכרטיס ועד לציוד היקר ביותר, כולם מיישמים SNMP agents. הבעייתיות בסוכן הזה היא שהוא יודע לדווח רק מה שאמרו לו. לכן, אלו הם תקנים בסיסיים מאוד, ואם היצרן רוצה לתת משהו משלו, הוא צריך לתת משהו Unique, ללכת לכיוון ה-Enterprise ולא לעובד עם ה-Standard SNMP agent. לכן הסוכנים הם הצוואר בקבוק. זוהי שפה סטנדרטית, כל אחד יכול לדווח מה אחוז ה-CPU שתפוס. אבל אם רוצים לשאול את ה-Agent משהו שקשור יותר ספציפית לקופסא. למשל, לשאול את המדפסת אם יש לה נייר. זה כבר לא standard SNMP, אלא היצרן משתמש בפרוטוקול SNMP לדווח את מה שהוא רוצה. היצרן, צריך לתת איזשהו קומפוננט שנקרא management information base ולהכניס את זה למערכת השו"ב בשביל שזה ידע לדבר בשפת אם עם המדפסת. זה המצב כבר יותר מ-20 שנה. חלום אחרית הימים של כל מתכנן מערכת שו"ב זה שידע מה שקורה בלי להפיץ agents, יצרני המערכות הגדולים מגיעים עם agents וזה מה שנותן את הערך המוסף של האפליקציה. יש יצרנים שחותמים על הסכמים עם חברות שיתנו את ה-agent יחד עם מערת ההפעלה. אם מנסים לנתח את העתיד לבוא - להערכתי, כל הטרנד היום הוא לכיוון ה-agentless, זה לא פשוט כי צריך למצוא את הממשקים הסטנדרטיים. הניהול עובר לממשק הוובי. כל נושא הניהול והשליטה לא מחייבים את התוכנות המותקנות על המחשבים, אלא הכל מתבצע דרך הממשקים הווביים.

Asset Management

כשמדברים על מערכת NMS מתקדמת, זה לא רק בקרת רשת, הרכיבים היקרים ביותר זה ה-asset management. אם היום מנהל רשת בגוף עם 1000 עמדות  רוצה לקבל תשובה לשאלה כמה מחשבים אצלו מוכנים לשדרוג ל-Vista. אם קניתי מערכת שו"ב ללא יכולות Asset Management, צריך לעבוד קשה בשביל לקבל תשובה לשאלה כזאת. יש שני רכיבים מרכזיים, עלות האפליקציה והרישוי. זה בסביבות ה-12,000 דולר (למשהו בסיסי), הכסף הגדול הוא ההטמעה, וזה הרבה יותר. הטעות הגדולה של המנמ"רים זה שהם חושבים שמערכת כזאת תפתור להם את כל בעיות השו"ב. שוכחים שצריך להשקיע הרבה מאמץ בלהטמיע אותה.

בלי לזלזל ב-Open Source, אין ארוחות צהריים חינם. הקטע של המחיר לא משחק תפקיד ב-Open Source. אבל יש בעיה בשאר בפרמטרים, אין תמיכה וזמינות. הטמעה - זה לא פשוט להטמיע open Source. יש קושי בהטמעה. היתרון הוא הגמישות ויכולת ה-customization. נושא התמיכה והשירות ל-Open Source הוא רק בחיתוליו. 

גובה ההשקעה

המגבלות זה שמערכות NMS מחייבות השקעה מאוד גדולה בהטמעה. זה לא משהו שקונים ובשתי קליקים יפתור כל הבעיות. זה מדווח, את הפעילות עצמה עדיין צריך לעשות. המערכות המתחכמות יודעות גם לתקן. דרך אגב, אחד הרכיבים היקרים ביותר זה מערכות ה-Patch Management שזה מהאתגרים הטכנולוגיים הכי גדולים שיש ונושא הפצת התוכנה.
29/6/2007
הבסיס לכל מערכות השו"ב היה ונשאר פרוטוקול SNMP

אם מתייחסים למערכות שו"ב באופן כללי אז הבסיס היה ונשאר הפרוטוקול- SNMP (Simple network management protocol) זה הבסיס לרוב מערכות השו"ב. היות והיום, ה-Agent של ה-SNMP מוטמע בכל חומרה ותוכנה שיצרני התקשורת והמערכ

   המסלול היומי למסלול היומי בתמונות           
ארכיון בראש החדשותארכיון אתר נבחרארכיון הכרזה מועילהארכיון הטיפ המרכזי
ה-blue gene/p הוא מחשב-על חדש מבית ibm המסוגל לבצע כ-1,000 טריליון חישובים בשנייה. שובר שיאים ופורץ דרך לעתיד.אתר המגזין המקוון salon מציע מגוון מאמרים בכל מיני תחומים, בכתיבה שנונה, מעניינת ויחודית.חברת penguin it מקימה מעבדת וירטואליזציה במטרה לספק לארגונים יכולת לבדוק ולדמות וירטואליזציה לפני עלייה ל-production.realnetworks הכריזה על realone, תוכנה המשלבת גרסאות חדשות של realplayer ו-realjukebox עם מנוי לתכנים מאינטרנט. המוצר מאפ
מחשב-על חדש מ-IBMSalonמעבדת וירטואליזציה מתקדמת RealOne מתקמבקת

  כתבות נוספות

ראשית עלינו לבחון מיהו הלקוח, כיוון שללקוחות שונים יש דרישות ואתגרים הנדסיים ותפעוליים שונים.
לדוגמא בעולם ספקי השירותים מערכות ה- NMS ואף מערכות על בטכנולוגיית OSS הם דרישת סף להפעלה תקינה ורציפה של שירותים רשתיים מתקדמים מעל רשתות גישה שונות. מערכות ה- NMS וה-OSS  בארגון שמספק שירותים חיוניות לזיהוי כשלים בזמן אמת ((Real time Root cause analysis, ומדידת ביצועי הרשת והשירותים בהתאם לחוזה SLA שהוגדר מול הלקוח הסופי.
בסביבת המפעילים מערכות ניהול הם חלק ממחזור החיים של כל שירות רשתי והם מאפשרים הפעלה של שירותים חדשים וכן תחזוקה של שירותים ותשתיות קיימים.
יתרה מזו, מערכות OSS  ו- BSS שמותאמות לתוכנית השירותים של המפעיל מאפשרות לו לקלוט לקוחות חדשים, לשמר לקוחות קיימים ולהפעיל שירותים חדשים בלוח זמנים קצר ובצורה אוטומטית שמורידה את הסיכון לטעות אנוש בהגדרות הנדרשות.

עמידה ב-SLA

בעולם הארגוני למערכות הניהול יש חשיבות בשליטה ובקרה על תשתיות ויישומים שונים, מעבר לכך בתקופה בה מערך ה-IT  בארגון משנה את מיצובו ומנמ"רים בחברות שונות נדרשים לעמוד בחוזה SLA פנימי ולהציב את מערכות ה-IT כמערכות תומכות פעילות עסקית,  מערכות השו"ב מאפשרות לנטר את איכות היישומים, האפליקציות והתשתיות של הארגון בהתאם.  

בשורה התחתונה כל לקוח יפיק יתרונות והתייעלות ארגונית ע"י שילוב של מערכות  NMS במרכז הניהול והבקרה של הארגון.

המגמות הבולטות

המורכבות הגוברת של מערכות התקשורת והשילוב של טכנולוגיות מתקדמות כגון VoIP/IPT, IPTV, MPLS  וטכנולוגיות נוספות מחייב שינוי במודל הניהול ואימוץ של תקנים וטכנולוגיות NMS/OSS חדשות.
אחד המגמות העיקריות בתחום השו"ב היא המעבר מניהול מסורתי מבוסס אירועים ואלמנטים לניהול ממקוד מבוסס שירותים/יישומים ותהליכים. בעבר מערכות השו"ב המסורתיות התמקדו בניהול אלמנטים ואירועים שונים, אך המעבר למודל של שירותים רשתיים רבים מעל רשתות פיזיות אחודות מחייב ניהול ממוקד שירותים המאפשר ניטור ביצועים של השירותים השונים וזיהוי כשלים בזמן אמת.
טכנולוגיות כגון Root Cause Analysis, Services Provisioning  ו- SLM מאפשרות הקמת מערך ניהול חדשני. 
התקינה המובילה היום בתחום ה- OSS  (Operational Support Systems) היא של NGOSS מבית TMF. נטקום היא אחת מהחברות הבודדות בארץ שיישמו בפועל את ארכיטקטורת NGOSS  ומעבירה ימי עיון בנושא כאשר כל מצגת מותאמת אישית לדרישות ורשת של הלקוח.

המפתח לשליטה בהוצאות TCO והדרך ליישום מערכות שו"ב באופן אפקטיבי נמצא בתהליך תכנון ואפיון ראשוני, תהליך שצריך להיות מתודי ומדויק בשילוב עם הגורמים התפעוליים והגורמים ההנדסיים בארגון. ללא תהליך אפיון והגדרה של הצורך, תאריך הטמעת המערכת יחרוג מהלו"ז שנקבע ויפגע משמעותית בתוצר הסופי.

על Open Source

הארגון חייב להבין כי מערכות Open Source הן מערכות ללא סעיף תחזוקה. לרוב מערכות אלה נותנות מענה לארגונים קטנים עם יכולות בסיסיות לניהול וניתור הרשת. תמיכה בטכנולוגיות מתקדמות כמו שירותי VPN, SLA, Multicast ו- QoS יש לפתח בתוך הבית ועל מנת לעמוד במורכבות ההולכת וגוברת על הארגון חלה האחריות להחזיק צוות פנימי אשר יתמוך ויטמיע פתרונות מסוג זה. תחלופה גבוהה של כוח אדם בשוק הישראלי וצורך תמידי בחפיפה רק מקשה על תחזוקה שוטפת ולכן ארגונים רבים מגיעים למסקנה כי מערכות מסחריות יתנו מענה יקר אך עדיף יותר עקב תמיכה רציפה, עדכונים שוטפים ועמידה בצורך להיות כל הזמן חדשני.

מתוך ניסיון בתחום לאורך שנים, האתגר המרכזי בתחום הבקרה הוא הגדרת הצורך והגדרת פתרון ייחודי לכל לקוח כולל קוסטומיזציה למערכות בקרה אשר תספק את המענה המלא לדרישות מיוחדות בארגון.
כמו כן, זמן ההטמעה של רוב המערכות הוא ארוך ולעיתים בסיום הטמעת המערכת נמצא כי המערכת החדשה לא תומכת בכל החידושים הטכנולוגים בארגון. ניתן להימנע מזה ע"י בניית תוכנית יישום הדרגתית ושדרוג המערכות בזמן הנדרש.
29/6/2007
המערכת מותאמת לדרישות הלקוח

ראשית עלינו לבחון מיהו הלקוח, כיוון שללקוחות שונים יש דרישות ואתגרים הנדסיים ותפעוליים שונים. לדוגמא בעולם ספקי השירותים מערכות ה- NMS ואף מערכות על בטכנולוגיית OSS הם דרישת סף להפעלה תקינה ורציפה של שירותים ר

מערכת שו"ב זו מערכת מידע לכל דבר, אם פעם היו נכשלים עם SAP ההסבר היה שלא שמו מספיק כסף ואנשים. בשו"ב יש אותו דבר, אבל פה זה לא מגיע למשתמשי הקצה. מנהלי מחשוב צריכים למכור פנימית את הנושא. הבעיה היא שהאנשים שלא מבינים במערכות זה אלו שנותנים את התקציב. באירופה קונים מערכות במיליוני דולרים. בעיית המחסור בתקציבים קיימת בכל מקום אך בארץ הנושא בולט במיוחד. בחו"ל משקיעים מיליונים בתחום הזה כי מבינים שספק שירותים לא יכול לחיות בלי זה. אוניברסיטה קונה כמעט את כל סל המוצרים של HP במיליוני דולרים.
בארץ יש כרגע פער במוכנות לשלם. הבעיה הזאת קיימת גם במקומות מסוימים בעולם. זוהי בעיה שרואים הרבה במגזר הציבורי אפילו בקנה מידה עולמי.

ה-ITIL נכנס לתחום

במערכות האלה אין הרבה ניסים, משתמשים בפרוטוקולים קיימים, מה שמתחדש זה חידושים בתצוגה ובאלגוריתמים לגילוי הרשת. יש חידושים בהצגה ידידותית. בעולם ה-ITIL נכנס לתחום וזה יקרה גם בארץ. מדובר בתפיסה של שירות וכל מה שמסביב לו. מערכות שו"ב מאפשרות לעבוד לפי ה-ITIL. ארגונים שיש להם את המבנה הזה וצריכים מערכות ניטור ב-Real-Time חייבים ללכת לכיוון הזה. 

לגבי אוטומציה, יש מערכות שיכולות לעשות דברים בצורה אוטומטית. הקצאה אוטומטית של רוחב פס - זה עדיין לא קורה וזה רחוק. יש מערכות שיודעות לעשות provisioning. האתגר הוא עצום - איך להחליט לפתוח רוחב פס? בינה מלאכותית נכנסת לתחום אבל לא ממש ככה. יש כל מני רמות של יישום מערכות שו"ב, המערכות עדיין לא שם מבחינה טכנולוגית. 

הקונסולידציה 

יש קונסולידציה בענף, חברות נקנות כל הזמן, עיקר הבעיה זה חינוך של הלקוחות לשימוש ב-Network Management. הרבה ארגונים משתמשים בזה כ-Shelf-Ware, קונים את זה ולא עושים עם זה כלום. השוק הזה קיים המון זמן ועדיין יש בו תופעות של שוק לא בשל. יש מגמת קונסולידציה עם הביזנס. יש המון ציוד תקשורת ומערכות הפעלה שקיימות המון שנים והן עדיין בארגונים - למשל, מיינפריימים.
29/6/2007
מערכות NMS דורשות השקעה רבה.

מערכת שו"ב זו מערכת מידע לכל דבר, אם פעם היו נכשלים עם SAP ההסבר היה שלא שמו מספיק כסף ואנשים. בשו"ב יש אותו דבר, אבל פה זה לא מגיע למשתמשי הקצה. מנהלי מחשוב צריכים למכור פנימית את הנושא. הבעיה היא שהאנשים שלא

ארגונים גדולים מתקשים בהכנת תוכניות, יותר מארגונים קטנים, מאחר ותהליכי איסוף הדרישות ברובם, אינם מוסדרים כראוי. 

לארגונים המתכוונים ליישם תוכנית-אב, מומלץ ראשית למסד את נושא הדרישות למחשוב, היינו - רכש טכנולוגי, משאבי כוח אדם, פרוייקטים וכו
22/6/2007
הקושי של הארגונים הגדולים

ארגונים גדולים מתקשים בהכנת תוכניות, יותר מארגונים קטנים, מאחר ותהליכי איסוף הדרישות ברובם, אינם מוסדרים כראוי. לארגונים המתכוונים ליישם תוכנית-אב, מומלץ ראשית למסד את נושא הדרישות למחשוב, היינו - רכש טכנול

עמית מציע להפריד בין ניהול מלאי לניהול נכסי מחשוב ולא לבלבל בין שני התחומים. ניהול נכסי מחשוב מספק קשר גם למידע הפיננסי, כלומר: ממי נרכשו הנכסים ובאיזה מחיר, מידע הכרחי לחידוש חוזה שירות, כאשר המטרה היא לשלם לפי שימוש ולא לפי מה שנרכש, ולהיערך בהתאם לתקציבים יותר מדויקים. 

לפי עמית, ארגונים בישראל התחילו לגלות לאחרונה את חשיבות ניהול נכסי המחשוב, על ההיבט הפיננסי שלהם, אך בכל הקשור ליישום נכון, קיימת עדיין בעיה; הסכנה היא שמערכת ניהול נכסי המחשוב תהפוך ל"פיל לבן", כאשר נתונים אינם מוזנים כראוי, והיישום לקוי. לכן, ממליץ עמית לא רק על רכישת מערכת שכזו, אלא גם על הדרכה והטמעה מתאימות. 

בנוסף, חשוב למנות אדם אחד, עדיף בתפקיד ביצועי או ניהולי, שיהיה אחראי על המערכת.
22/6/2007
בין ניהול מלאי לניהול נכסי מחשוב.

עמית מציע להפריד בין ניהול מלאי לניהול נכסי מחשוב ולא לבלבל בין שני התחומים. ניהול נכסי מחשוב מספק קשר גם למידע הפיננסי, כלומר: ממי נרכשו הנכסים ובאיזה מחיר, מידע הכרחי לחידוש חוזה שירות, כאשר המטרה היא לשלם לפ

חגי התייחס לכך שתחום ניהול נכסי המחשוב אינו עומד בפני עצמו, אלא כחלק ממגוון פתרונות ניהול שירותי IT (ITSM). המטרה היא להגיע לאינטגרציה מלאה בין כל היישומים בארגון, כאשר ל-CMDB (או Configuration Management Database) תהיה גישה לכולם. 

למרות שלרוב הארגונים בארץ יש מערכת כזו או אחרת, לניהול נכסי מחשוב, הרי שמעט מאד ארגונים השכילו להפנים את תפישת ניהול השינויים. רוב הארגונים, לדעתו, מתעניינים כרגע בעדכון אוטומטי כמאפיין העיקרי בניהול נכסי מחשוב, ללא ראייה כוללת של השינוי לכיוון הטרוגניות בתחום, דהיינו - הבנה שניהול נכסי המחשוב מתייחס לא רק למערכת ההפעלה וליישומים, אלא גם למחשבים ניידים, PDAs וכדומה. 

בנוסף, ניהול נכסי מחשוב מתקדם ויעיל אמור לעסוק גם באנשים המשתמשים במערכת, במערכות היחסים בין האנשים לנכסים, ובמערכת הגומלין בין הנכסים עצמם. חגי מתייחס ל-ITIL המגדיר תהליכי עבודה ממוקדי שירותים עסקיים, כבסיס להבנת ניהול נכסי המחשוב.
22/6/2007
ניהול נכסי המחשוב אינו עומד בפני עצמו

חגי התייחס לכך שתחום ניהול נכסי המחשוב אינו עומד בפני עצמו, אלא כחלק ממגוון פתרונות ניהול שירותי IT (ITSM). המטרה היא להגיע לאינטגרציה מלאה בין כל היישומים בארגון, כאשר ל-CMDB (או Configuration Management Datab

אומר שהקונספט שמתגבש היום הוא כבר לא אנטי-וירוס אלא End-Point Security או Client Security, אבטחת תחנות הקצה על כל מה שמשתמע מכך - אנטי-וירוס, אנטי-ספאם, אנטי ספייוור ואף פיירוול ברמת התחנה. ברמה הטכנולוגית, RootKits עדיין מהווים 

נקודת תורפה בתוכנות אנטי-וירוס רבות, קיימת בעיה לזהות אותם. נקודת תורפה בולטת בהיבט הארגוני היא חוסר בתוכניות תגובה - ארגונים לא יודעים מה לעשות וכיצד לנהוג במקרה של התקפה. תוכנית כזאת צריכה להיות בכל ארגון. חשוב לעדכן לא רק את ה-Definitions אלא גם את מנוע האנטי-וירוס עצמו, כיוון שלעיתים יש חידושים משמעותיים ברמת המנוע. למשל, הגנת ספייוור בזמן אמת.

 Behavioral Blocking היא טכנולוגיה חדשה שעדיין צפויה להתפתח והיא חשובה, על-מנת לזהות איומים שלא נכללים ב-Definitions. טל מציע למנמ"רים להתעדכן כמה שיותר במה שקורה בשוק האיומים והאבטחה ולהכין את ארגוניהם בהתאם.
22/6/2007
אבטחת תחנות הקצה

אומר שהקונספט שמתגבש היום הוא כבר לא אנטי-וירוס אלא End-Point Security או Client Security, אבטחת תחנות הקצה על כל מה שמשתמע מכך - אנטי-וירוס, אנטי-ספאם, אנטי ספייוור ואף פיירוול ברמת התחנה. ברמה הטכנולוגית, Roo

רנית מתייחסת לתפקיד ה-CIO כאל אחראי על הכוונת ההשקעות ב-IT לפי האסטרטגיה הארגונית, במקביל להיותו אחראי לתכנון, ניהול ותפעול מערכות המידע. 

בגלל התלות הקיימת ברוב הארגונים במערכות המידע, הפך ה-CIO לדמות מאד מעורבת עסקית, ולכן גם בעלת מעמד פוליטי ייחודי. רמת השירות, הדרך בה מתפקד הארגון, ותרומת מערכות המידע "לשורה התחתונה", מהווים עמודי תווך בתפקיד. 

רנית מתייחסת גם לפיצול שחל בתפקיד, ל-CIO ול-CTO, שמוריד כעת עומס מה-CIO. כך, ניתן לראות היום רבים יותר מהם עם תכונות ניהול והנהגה. הם מבינים גם את חשיבות הפוליטיקה הארגונית, ואינם מנותקים מההנהלה, כאשר הפיצול מאפשר גם הוא ל-CIO להתקדם מעלה.
22/6/2007
ה-CIO בדרך למעלה

רנית מתייחסת לתפקיד ה-CIO כאל אחראי על הכוונת ההשקעות ב-IT לפי האסטרטגיה הארגונית, במקביל להיותו אחראי לתכנון, ניהול ותפעול מערכות המידע. בגלל התלות הקיימת ברוב הארגונים במערכות המידע, הפך ה-CIO לדמות מאד מ

רפי ממליץ לזכור שאין דין CIO אחד כ-CIO אחר, והתפקיד עשוי להשתנות בכל ארגון וארגון. בעיקר, כאשר מתבוננים במתרחש בארגונים מבחינת גודל; בארגונים קטנים, ההנהלה רוצה CIO מסורתי, תפעולי, שתפקידו העיקרי הוא "to keep the lights on", בעוד שארגונים גדולים מצפים ממנו להבין באסטרטגיות ובתהליכים עסקיים. 

בתחום החידושים והשינויים, מתייחס רפי לשתי נקודות עיקריות: ראשית, עלייה בסיכוני האבטחה כפתח לאסונות והשבתות.  טיפול לקוי שלו בסיכוני האבטחה, עלול לעלות להם בתפקידם, ומומלץ לשים דגש רב על נושא זה בפעילותם השוטפת. שנית, העלייה בדרישה לציות ותאימות לתקנות. כיום, ה-CIO נדרש לדאוג שמערכות המידע בארגון יעמדו ברגולציות עסקיות מרובות, כלליות וייחודיות. גם כאן, אי-ציות לתקנות עלול לפגוע בו. גם כאשר מדובר בתקנות שאינן נדרשות בחוק. 

לסיום, מציין רפי נקודה, שלדעתו היא החשובה ביותר - בעתיד יידרש תפקיד זה לפיתוח מיומנויות ניהוליות, יכולת עבודה עם אנשים, מיומנויות תקשורת והבנה עסקית ואסטרטגית. ישנם יותר מדי מקרים, בהם CIO נכשלים בתפקידם, על רקע נושא היחסים הבין-אישיים (מול עובדים, לקוחות, הנהלה וספקים), למרות שהם מקצוענים ממדרגה ראשונה. חלק גדול מהם מגיע מרקע טכנולוגי ולא ניהולי כללי, ולכן מומלץ להסתייע ביועץ ארגוני, שלרוב  מגיע מרקע של התנהגות ארגונית.
22/6/2007
לכל ארגון ה-CIO שלו

רפי ממליץ לזכור שאין דין CIO אחד כ-CIO אחר, והתפקיד עשוי להשתנות בכל ארגון וארגון. בעיקר, כאשר מתבוננים במתרחש בארגונים מבחינת גודל; בארגונים קטנים, ההנהלה רוצה CIO מסורתי, תפעולי, שתפקידו העיקרי הוא "to keep t

ה-ESB הנו מונח מעורפל מלכתחילה, הדורש קודם כל הבנה והגדרה. הבעיה העיקרית בחוסר היכולת להגדיר כראוי מהו ESB, היא פתיחת השוק למגוון ספקים המציעים כולם ESB אך למעשה מתכוונים לדברים שונים. 

קורין מציעה להתחיל מניקוי השטח, ועשיית סדר בכמות שירותי הווב הקיימים. יש להחליט מה חשוב ומה לא, מה יש לשמור ועל מה יש לוותר, ולבנות Referance Architeture לשם כך. 

מומלץ לפנות ליועצים בתחום ה-SOA, על מנת לקבל עצות כיצד להתחיל לעבוד. קורין טוענת כי הדלתות ל-ESB נפתחו בזכות העלייה בפופולאריות ה-SOA. מצב זה הופך את תהליך הטמעת ה-ESB לקל ופשוט בהרבה מבעבר. 

חשוב לזכור כי הפתרון חייב להשתלב עם תחומים אחרים, כאשר ישנם שני תחומים עיקריים שיש לקחת בחשבון: Service Management ו-Metadata Repository .
22/6/2007
להגדיר ESB

ה-ESB הנו מונח מעורפל מלכתחילה, הדורש קודם כל הבנה והגדרה. הבעיה העיקרית בחוסר היכולת להגדיר כראוי מהו ESB, היא פתיחת השוק למגוון ספקים המציעים כולם ESB אך למעשה מתכוונים לדברים שונים. קורין מציעה להתחיל מנ

המקרים אשר התפרסמו בארץ בהקשר לסחיטה על ידי איום או פריצה למערכות מידע, ספורים, אך אין להקיש מן המקרים אשר "התפרסמו" על מימדיי התופעה, ועל כך רחבה בהמשך. להלן תיאור של שניים מבין המפורסמים שבהם:
א: מקרה א
15/6/2007
יש יותר סחיטות ממה שמתפרסם

המקרים אשר התפרסמו בארץ בהקשר לסחיטה על ידי איום או פריצה למערכות מידע, ספורים, אך אין להקיש מן המקרים אשר "התפרסמו" על מימדיי התופעה, ועל כך רחבה בהמשך. להלן תיאור של שניים מבין המפורסמים שבהם: א: מקרה א' מספ

אתרים ישראלים מותקפים יותר מאתרים הולנדיים וקצת פחות מאתרים אמריקאיים, זה נובע מהנסיבות ומהמעמד הפוליטי של ישראל. חברות מותקפות בעולם על-בסיס מוצאם הלאומי ולא לפי מצבן הכללי. רוב התקיפות לא מבוצעות כלל לצורך כספים אלא לצורך ונדאליזם. זה רוב גדול -  לאו דווקא תוקפים גורמים ממלכתיים, אלא מספיק לתקוף בי"ס למחשבים, רק בגלל שהוא בישראל.

השיטות לביצוע התקפות הן רבות. DOS, re-facing, יש כ-30 וקטורים של התקפה, כשמתקדמים בתקיפה ורוצים להגיע לנקודה במערכת עושים את זה בשלבים, עושים כמה פעולות בשביל לתקוף יעד. בסופו של דבר כובשים את היעד. השיטות מתחלקות לתקיפת אפליקציה, תקיפה של system ותקיפה של web. אחרי זה יש חלוקה אם תוקפים שרתים או שתוקפים את ה-clients. יש בתחום מונח שנקרה traffic redirection - שם יש 4 שיטות שונות - העברת תמסורת מידע בין מקום א
15/6/2007
תקיפות על-בסיס לאומני

אתרים ישראלים מותקפים יותר מאתרים הולנדיים וקצת פחות מאתרים אמריקאיים, זה נובע מהנסיבות ומהמעמד הפוליטי של ישראל. חברות מותקפות בעולם על-בסיס מוצאם הלאומי ולא לפי מצבן הכללי. רוב התקיפות לא מבוצעות כלל לצורך כס

נושא הסחיטות מאוד מתפלג ויש לו היבטים שונים: היבט ההפחדה - אדם הולך לאתר חשוב מאוד ומייצר מצב כאילו שחדרו לאתר הזה וכאילו שהוא פרוץ, ומי שנכנס לאתר יודע שהאתר חדיר. התוצאה שמתקבלת כלפי הציבור זה כאילו שהאתר פריץ - ניתוב של הדף לדף אחר. זה גורם נזק כלכלי.

אפשרות אחרת זה שנערים בעלי יכולות של האקרים, יכולות כתיבת תוכניות (לפעמים ברמה רדודה), גורמים להצפה של אתר, צ
15/6/2007
היבטים שונים לסחיטות

נושא הסחיטות מאוד מתפלג ויש לו היבטים שונים: היבט ההפחדה - אדם הולך לאתר חשוב מאוד ומייצר מצב כאילו שחדרו לאתר הזה וכאילו שהוא פרוץ, ומי שנכנס לאתר יודע שהאתר חדיר. התוצאה שמתקבלת כלפי הציבור זה כאילו שהאתר פרי

כיום רשתות IP הפכו כבר לחלק מחיינו, הן בעולם הפרטי (אינטרנט) והן בעולם העסקי. היישומים הראשוניים שהעברנו ל-IP בשנות ה-90 במאה הקודמת היו יישומי נתונים – דואר אלקטרוני, קטלוג והצגת מידע (web). אחרי התייצבותן והתרחבותן, רשתות ה-IP הפכו בתחילת שנות האלפיים לתשתית ליישומי Voice באמצעות טכנולוגיות VoIP. וכיום התוכן הבא שעולה על גל ה-IP הינו Video over IP במגוון צורותיו – Video Streaming, Web Streaming,IPTV,  Video conferencing, E-learning וכו
8/6/2007
וידיאו ב-IP

כיום רשתות IP הפכו כבר לחלק מחיינו, הן בעולם הפרטי (אינטרנט) והן בעולם העסקי. היישומים הראשוניים שהעברנו ל-IP בשנות ה-90 במאה הקודמת היו יישומי נתונים – דואר אלקטרוני, קטלוג והצגת מידע (web). אחרי התייצבותן והת

צריך לצאת מנקודת הנחה שאם בוחנים תקשורת בין אנשים, לפאן החזותי ולפאן של טון הדיבור יש להם את האימפקט הגדול ביותר בתקשורת. תוכן המילים עצמן הוא 7 עד 10%, הרוב זה טון ואינטונציה. לכן תקשורת חזותית משיגה אפקט הרבה יותר גדול. ארגונים יכולים להשתמש בוידיאו לצורך קבוצות עבודה, ועידות, מצגות, חומרי מולטימדיה ומצלמות שמצלמות מוצרים. 
אם לוקחים ארגון טיפוסי, זה יכול לשרת כמעט כל חתך בארגון, ראיון בקליטת עובדים, קבוצות פיתוח, הצגת סטטוסים, הצגת מאזנים, קבלת החלטות וכו
8/6/2007
לוידיאו שימושים רבים

צריך לצאת מנקודת הנחה שאם בוחנים תקשורת בין אנשים, לפאן החזותי ולפאן של טון הדיבור יש להם את האימפקט הגדול ביותר בתקשורת. תוכן המילים עצמן הוא 7 עד 10%, הרוב זה טון ואינטונציה. לכן תקשורת חזותית משיגה אפקט הרבה

התחום הזה פורץ, הארגונים כיום, יכולים להשתמש בודיאו - מה שקופצים עליו זה הדרכה, וגם בזה יש סוגים שונים של שימושים - הרצאה online  שעושים , יש מצגת פאוור פוינט מסונכרנת ב-live. יושב בנאדם בהודו עם מצגת ויש כמה חבר
8/6/2007
טלויזיה ארגונית זה הדבר הבא

התחום הזה פורץ, הארגונים כיום, יכולים להשתמש בודיאו - מה שקופצים עליו זה הדרכה, וגם בזה יש סוגים שונים של שימושים - הרצאה online שעושים , יש מצגת פאוור פוינט מסונכרנת ב-live. יושב בנאדם בהודו עם מצגת ויש כמה ח

בהתחלה הייתי שולח אנשים להדרכות מרוכזות, אבל אחר כך מצאתי חברה שעושה הדרכות פרטניות, כשמעבירים בדיוק את מה שרוצים לעומק ולרוחב. יש מנהלים שמתביישים לשבת עם עובדיהם, אז עושים להם הדרכות פרטיות. כיום אנחנו עוברים מתוכנת "יהלומים" שהיא מערכת ב-DOS לתוכנת חלונות וובית - לכן יש צורך להדריך את העובדים לשימוש במערכת הזאת - מדובר במעבר לעולם שונה. לכן עושים הכרה מלאה של חלונות - וורד, אקסל, מיילים. למדתי מניסיון שהדרכות in-house יותר טובות מהדרכות בחוץ.

שיפור מיומנות המחשוב משפיע על הפרודוקטיביות במאות אחוזים. זה בדיוק כמו לקנות עטים ומחברות. את התוכנה משדרגים, מה שתמיד מחייב הדרכה נוספת של העובדים. ההוצאה על ההדרכה היא שולית בהשוואה להשקעה בחומרה ותוכנה. אבל להדרכה יש יותר החזר השקעה. ככל שאתה יותר ב-low-tech יש יותר תועלת משיפור המיומנות. אתה רוצה להעביר את העובד לעולם המחשוב.
1/6/2007
הדרכות פרטניות יעילות יותר

בהתחלה הייתי שולח אנשים להדרכות מרוכזות, אבל אחר כך מצאתי חברה שעושה הדרכות פרטניות, כשמעבירים בדיוק את מה שרוצים לעומק ולרוחב. יש מנהלים שמתביישים לשבת עם עובדיהם, אז עושים להם הדרכות פרטיות. כיום אנחנו עוברים

העובדים חייבים לדעת להשתמש במחשב, אין להם ברירה והם מסתגלים, חלק דרך קורסים וחלק לומדים לבד. אין להם ברירה כי אי אפשר אחרת היום.
רוב האנשים בזמן שדרוג יודעים להסתדר לבד.

ככל שיש להם מיומנויות טובו יותר, העבודה מתבצעת טוב יותר ומהר יותר, בסופו של דבר מייצרים יותר.התועלת הכלכלית היא שבמקום שעובד ילמד מניסוי וטעייה ויבזבז זמן על דברים שהוא עושה לא נכון. כך הוא יחסוך זמן בעבודה.

האתגרים זה להכריח את המשתמש להשתמש בכלים שעומדים לרשותו ולהשתמש בהם נכון. הדבר הקשה ביותר זה להטמיע מערכות תוכנה בארגון. בין אם זה אי-מייל, הפקת דוחות באקסל, וורד. זו עבודה קשה עד שמחנכים את העובדים.

המנמ"ר צריך לדעת בעצמו מהן היכולות של הכלים שיש בארגון - צריך להכיר לעומק את התוכנות שעובדים איתן.
1/6/2007
כשמשדרגים תוכנה העובדים מסתדרים לבד

העובדים חייבים לדעת להשתמש במחשב, אין להם ברירה והם מסתגלים, חלק דרך קורסים וחלק לומדים לבד. אין להם ברירה כי אי אפשר אחרת היום. רוב האנשים בזמן שדרוג יודעים להסתדר לבד. ככל שיש להם מיומנויות טובו יותר, העב

בארגונים שאין להם אופי טכנולוגי וגם באלה שיש להם, חשוב שיהיו לעובדים מיומנויות יסוד. בכל הארגונים האלה יש פערים מאוד גדולים בין רמת ההצהרה של העובד כשהוא רוצה להתקבל לעבודה לרמה בפועל. אין למעסיק בסיס להשוואה. תוך כדי עבודה מתקבל שיש פערים בידע שמחייבים משלוח העובדים לקורסים והכשרות שעולות כסף, זה אם לא רוצים לפטר מישהו. כשיש ידע חלקי, הנתונים מעידים שעובד צורך שעתיים וחמישים דקות בגלל בורות בשימושי מחשב. במשק ישראלי יש נתון שמדבר על 9 מיליארד שקל בשנה.

מבחינת המבחנים, לא משנה מהי גרסת התוכנה, כי הם בוחנים בכל גרסה של אופיס, וגם על Open Office, המבחן בוחן אותו דבר. מה שחשוב לדעת זה שנותנים מיומנויות שמתאימות לכל דור של תוכנות. העובד המיומן ידע לעשות את הפעולות גם בגרסה החדשה. התהליך של ההטמעה מתייעל אם קיימות מיומנויות. המבחן מובנה כך שאם העובד יודע דרך אחת לעשות פעולה הוא יידע לעבור. במבחן הוא ממש עושה את הפעולות. המבחן פרקטי. הבנאדם עובד ליד המחשב.

העלות תועלת של התפתחות העבודה בארגון תהיה גבוהה ככל שיוכל הארגון במינימום כסף להפיק מקסימום תועלת מהטמעת טכנולוגיות חדשות. היום כולם רוצים להטמיע תוכנות ERP. יכולות המחשוב מחבלות באפקטיביות של ההטמעה. לכן הרבה פעמים זה נכשל, וכולם מחפשים את הסיבות, ברוב המקרים כשבודקים אז זה הרבה יותר פשוט ופרוזאי. הם עצמם לא מודעים מספיק לנקודה הזאת, המנהלי מחשוב מניחים שכולם יודעים את הבסיס, והאמת היא שלא.
1/6/2007
תקן לכישורי מחשוב העובדים

בארגונים שאין להם אופי טכנולוגי וגם באלה שיש להם, חשוב שיהיו לעובדים מיומנויות יסוד. בכל הארגונים האלה יש פערים מאוד גדולים בין רמת ההצהרה של העובד כשהוא רוצה להתקבל לעבודה לרמה בפועל. אין למעסיק בסיס להשוואה.

  פרסום בטקסט

  כתבות לפי חודש
2011
ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2010
ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2009
ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2008
ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
2007
ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר


רוצים תוכן שימושי בעל ערך?!...
תוכלו לקבל זאת כאן ובחינם!


הצטרף ל-pConTip

ותקבל את הטיפים והסרטונים הכי טובים שיש ובחינם!

ניוזלטר שבועי קצר וחינמי, מביא המלצות למאמרים, תוכנות מועילות, קיצורי דרך שימושיים, פרשנות לחדשות מרכזיות וסרטונים ייחודים, על הטכנולוגיות הכי מרתקות שיש היום.

הכנס עכשיו את שמך והמייל, ולחץ על כפתור " לחץ כאן ועכשיו "



דוא"ל
שם
 
 pConTop
המלצות למנהלי מידע
הכי מעניין וחשוב במחשוב
פרשנות מעשית והכוונה לנושאי מפתח


כדי להתעדכן מדי שבוע במשמעויות המעשיות של החדשות החשובות, וכן לדעת מה הם נושאי המפתח המרכזים בענף? מלא את פרטיך עכשיו ותקבל מדי שבוע ניוזלטר קצר וחינמי!
דוא"ל:
שם:

כן ,שלחו הגיליון
*לא נעביר המייל לגורם אחר!
**תוכל להסיר את שמך בקלות, בכל עת.

 ערוץ סרטוני pCon ביוטיוב
 משרות הייטק בשיתוף AllJobs
 pConTip
הטיפים והסרטונים
הכי טובים שיש!
המלצות * חידושים * קיצורי דרך


חינם! הרשם לניוזלטר שבועי קצר, של טיפים שימושיים ומסקרנים ולקט המלצות על סרטוני החידושים הטכנולוגיים הכי מרתקים שיש. הרשם עכשיו.

דוא"ל:
שם:

כן ,שלחו הגיליון
*לא נעביר המייל לגורם אחר!
**תוכל להסיר את שמך בקלות, בכל עת.

   תוכן לפי נושא
 
    אבטחה
    אינטרנט
    חומרה
    יישומים
    ניהול
    סלולר
    עובדים
    עסקים
    שירותים
    תוכנה
    תקשורת
    תשתיות
 מודעות דרושים
 איך להתעדכן וליצור קשר
RSS התעדכן ב-RSS
RSS התעדכן ב-Google+
FACEBOOK התעדכן בפייסבוק
in התעדכן בלינקדין
TWITTER להתעדכן ביוטיוב
TWITTER התעדכן בטוויטר
TWITTER צור קשר במייל
 
©כל הזכויות שמורות | אודותינו | צור קשר | פרסם אצלנו | תנאי שימוש | מפת האתר | דף הבית
לפרופיל ה Google+ | מה דעתך? | מדיניות פרטיות | RSS  | | לימודי מדעי המחשב