ההתפתחויות המהירות בעולם הגלישה, דורשות  הסתגלות לתנאים משתנים. עיקר השינויים, נראים בגלישה מסמארטפונים וטאבלטים, שדורשת התייחסות בתמיכה ומעלה שורת היבטי אבטחה, בקרה וניהול. יש לכך גם השלכות למנהלים, ולהתאמת אתרים ארגוניים. בנוסף, ההתמודדות עם מגוון רחב יותר של דפדפנים, משליכה על תמיכה, הדרכות ואבטחה. לאור זאת, ישנו צורך בבחינה והגדרה מחדש, של כל היבטי הבקרה והאבטחה, שנובעים מהרגלי הגלישה החדשים.

  מהן ההזדמנויות הגלומות בגלישה החדשה? אילו צעדים צריך לנקוט הארגון על מנת לנצל ביעילות את האפשרויות החדשות? מהם הסיכונים החדשים? על כל זאת ועוד, יענה תחקיר זה.

יותר ויותר ארגונים מתעניינים כיום בניהול התהליכים העסקיים או Business Process Management. כך משיגים ייעול תהליכים עסקיים והפקת המיטב מהם, שקיפות ושיפור הבקרה, שיפור גמישות עסקית וקיצור Time-to-market, כמו גם בהתמודדות עם דרישות הרגולציה הגוברות. שורה של טכנולוגיות, כמו הוירטואליזציה, הרשתות החברתיות, התקני המחשוב הניידים, מחשוב בענן, BI וביג דאטה משפיעות על התחום ויוצרות הזדמנויות חדשות. כך, בעזרת ה-BPM, המחשוב נותן נקודת פתיחה מצויינת לאופטימיזציה של התהליכים העסקיים, באמצעות ניהול יעיל יותר.

  מהן המגמות העסקיות המשפיעות על BPM כיום? מהם המוצרים והשירותים הבולטים בתחום זה? מהם הצעדים הנדרשים בכדי ליישמו בארגון? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך .

כיום, בעידן ה-BI והביג דטה, יש תחום ספציפי חשוב, שראוי לחשיפה מיוחדת. ניתוח אנליטי, עוסק יותר בהבנת התשובות לשאלות למה? מה זה אומר? ולאן זה יוביל? ופחות בשאלות של מה קרה? או איך קרה? שבהם עסק בדרך כלל ה-BI. ניתוח אנליטי גם מנסה לקשר דברים שלכאורה לא קשורים, שיכולים להופיע או להביא לשינוי לא צפוי. דהיינו, ה-BI מתבסס יותר על עובדות ואילו הניתוח האנליטי עסוק יותר בגורמים (למה?) ובעתיד (לאן זה יוביל?). הניתוח האנליטי הוא חלק מה-BI, כאשר הכרת הייחודיות שבו ושימוש בכלים ייעודיים ומומחים מתאימים, יקדמו את הארגון

  מהם השימושים השכיחים? מהם הפתרונות הבולטים שכדאי להכיר? איך מטמיעים מערכות כאלו בארגון? על כל אלו ועוד, בתחקיר שלפניך.

   "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם" - זוהי במידה רבה, הגישה שהולידה את מגמת ה-BYOD. כיום היא מתחילה להישמע גם בהקשר של הענן האישי. שירותי הענן המיועדים לצרכנים הפרטיים, בהם Gmail, Dropbox, Evernote, Google Docs ורבים אחרים, הם תופעה מתרחבת שמנהלי מחשוב חייבים לתת עליה את הדעת. בפועל, רבים עדיין מעלימים ממנה עין ואחרים חוסמים שירותים אלה באופן מוחלט וגורף. בפועל, לשימוש בשירותי ענן אישי בתוך הרשת הארגונית ועם מידע ארגוני, יש השלכות מסוכנות שכדאי להכיר ולהיערך להן. מנגד, מדובר בשירותים יעילים מאד ואהובים על העובדים, שמביאים לארגון שלל יתרונות, כך שיש גם היגיון רב ברתימתם לתועלת הארגון.

  מהן התועלות מחד והסיכונים מאידך בשירותים אלה? כיצד ניתן לשלוט בהם ולאבטחם? איזה שרותים מיוחדים ומעניינים כדאי להכיר? על שאלות אלה ועוד, עונה התחקיר שלפניך.

כאשר עובדים מכתיבים יותר ויותר את התקני הקצה שבהם הם משתמשים, מנהלי המידע נדרשים להכיר מקרוב את ההתקנים האלה, כדי להבין את השלכותיהם לארגון. במקביל, מדובר על התקן שיכול להשתלב כתחנת קצה לגיטימית בארגון, לספק יותר נוחות ולחסוך כסף. לטכנאים, אנשי שטח, לעובדים במחסן או אנשי מקצוע שמרבים להסתובב בארגון ורוצים להיות מחוברים למערך המידע, מדובר על חלופה שיכולה להיות מעניינת ואטרקטיבית. בשנת 2013 יימכרו בארה"ב יותר טאבלטים מנוטבוקס ובשנת 2016 יימכרו יותר טאבלטים בעולם מאשר מחשבים האישיים למיניהם (לפי NPD DisplaySearch). המסר ברור - כל מנמ"ר חייב הכיר את טכנולוגית הטאבלט והשלכותיה, לרבות המיני טאבלט.

 

מהם השימושים העיקריים במיני טאבלטים? מהן התכונות החשובות שאותן צריך לבחון? לאיזה היבטים כדאי לתת תשומת לב? על כל אלו ועוד, בתחקיר שלפניך.

תחום הוירטואליזציה מיושם כיום במרבית הארגונים, ברמה כזאת או אחרת, אך הוא רחוק מלמצות את עצמו. הוא מתרחב ליותר ויותר תחומים, המערכות משתכללות והן מציעות כיום יותר תכונות מבעבר. במקביל, מלחמת מחירים בין הספקיות השונות ומעבר לשוק הטרוגני, שבו ניתן לשלב מערכות ממספר ספקים, יוצרים קשת רחבה של הזדמנויות חדשות לארגונים, להפיק יותר  מהוירטואליזציה. כך, יותר גמישות, צמיחה, חיסכון כספי, שיביאו ליותר ערך עסקי, ממתינים לכל ארגון שיבחר להכיר, להתעמק וליישם את חידושי עולם הוירטואליזציה.

  מהן המגמות החדשות בתחום? מהם החידושים המפתיעים והמבטיחים? אילו תועלות ניתן להפיק מכל אלה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

מרכזיות IP מאפשרות חיסכון משמעותי בעלויות ובמיוחד בשיחות לחו"ל, אך לא רק. הערך המוסף של מרכזיות אלו טמון ביכולות כמו יישומי Call Center ותמיכה, שילוב עם תוכנות CRM וכן ניתוחי BI על המידע שנצבר בהן. מגוון האפשרויות לשילוב מרכזיות אלו בארגונים הוא רחב, בין אם זה בשילוב עם מערכת התקשורת המסורתית, החלפת המערכת למרכזיית IP ופתרונות נוספים, המציעים יתרונות רבים והזדמנויות חדשות לארגונים. בשורה הסופית, השקעה במערכות כאלו יכולה לתרום באופן משמעותי לפרודוקטיביות העובדים, לחיסכון ובעיקר בהוספת ערך עסקי לארגון.

  מהן התכונות העיקריות של מרכזיות אלו? מהם ההבדלים העיקריים בין מרכזיות IP למרכזיות בענן? מהם השירותים והמוצרים הבולטים בתחום זה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  חג עצמאות שמח לכל הקוראים.

האם יתכן שמישהו בארגון קיבל ברכת SMS או MMS בסלולאר, לחג הפסח, מאדם לא מוכר, ופתח לראות במה מדובר? פתיחה או לחיצה על הודעה כזאת עלולה להחדיר סוס טרויאני לסמארטפון ולפתוח דרכו פתח לרשת הארגונית (כאשר הסמארטפון מורשה לעשות זאת). מתברר כי יש דרכים רבות שנועדו להטעות אתנו ולהפיל אותנו בפח, ויותר מזה, רמת התחכום של העושים זאת, מקשה עד מאד לגלות את הנוזקה, "גנב הסיסמאות" או "פותח הדלתות", שיושב בסלולאר. דוגמא זאת נותנת צוהר לכוחה של ההנדסה החברתית - צורת פשיעה וותיקה ומוכרת שקיבלה תנופה מיוחדת בשנים האחרונות, בעקבות הרשתות החברתיות והשימוש המוגבר בסמארטפונים וטאבלטים בעלי הגנה מוגבלת. עקב אכילס של ההגנה, היה ונשאר האדם והחולשה האנושית.

  מהם האיומים העיקריים בעולם נסתר זה? כיצד נראות תקיפות אופייניות? כיצד מתגוננים? על אלה ועוד, תקרא בתחקיר זה.

השימוש המתרחב בטכנולוגיית ה-NFC או Near Field Communication, פותח הזדמנויות חדשות לארגונים ומשפיע על עולם הסמארטפונים והטאבלטים. למרות זאת ולמרות העובדה שטכנולוגיה זו כבר מוטמעת בהתקני מחשוב ניידים רבים, לא רבים מכירים אותה. זאת, בשונה מטכנולוגיות אחרות לתקשורת אלחוטית, כמו בלוטות', RFID או WiFi. ארגונים שיכירו את ההזדמנויות בתחום זה, יוכלו לנצל אותן, ולבחון כיוונים חדשים לנצל את הטכנולוגיה לטובת הארגון.

 מהם השימושים הבולטים כיום ב-NFC? אילו עוד שימושים אפשריים יש לה? מה אומרים המסתייגים? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

השאיפה של מנמ"רים רבים להפוך לסמנכ"לים לטכנולוגיה, מוצאת יותר ויותר את ביטויה בתקשורת כמו גם בשיחות פנים לפנים. בפועל, למרות העובדה שהמחשוב הופך להיות משמעותי וקריטי כמעט לכל ארגון, בשטח, אין הדבר כמעט ובא לידי ביטוי, למעט מספר סקטורים מסוימים. תפיסת המנמ"ר כספק תשתיות, עדיין רווחת, ובעקבות זאת כולם יוצאים נפסדים. קידום המנמ"ר לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגי, יתרום לכל ארגון: יותר תובנות, יותר הזדמנויות ובעיקר יותר ערך עסקי, עקב הפוטנציאל האינסופי שטמון בטכנולוגיה, לקדם ארגונים ועסקים. מהלך זה גם יביא להעמקת ההבנה בקרב כלל חברי  ההנהלה, של הפוטנציאל הכלכלי והעסקי, הגנוז בטכנולוגיה.

  לקראת חג הפסח שמציין שינוי, התקדמות ועידן חדש, הכנו את תחקיר זה, שמסכם את עיקרי התובנות בתחום, כמפת דרכים לאלה שירצו לצאת לדרך, ולנצל את החג, כדי לחשוב על השאלה - לאן ממשיכים? חג שמח מכל צוות pCon.

ההוצאה על אחסון, היא אחת ההוצאות הכבדות ביותר בתחום ה-IT, ולכן לנושא זה יש חשיבות מיוחדת. בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בעולם המידע, שללא ספק מאתגרים את ה-IT ברוב הארגונים. מושגים כמו מידע בלתי מובנה (כמו וידאו, תמונות, סרטים), Big Data, עיבוד בזמן אמת של טרנסקציות עסקיות, ווירטואליזציה, SSD, Flash ו- Appliances, מקבלים משמעות שונה מזו שהייתה מוכרת אולי לפני שנה או שנתיים. כך, עולם האחסון הפך להיות דינמי וקריטי לארגונים יותר מבעבר. 

  מהן המגמות העיקריות שמשפיעות על עולם האחסון כיום? מהם החידושים המלהיבים בתחום, בטווח הקרוב והרחוק? אילו פתרונות מעניינים מוצעים בשוק? תשובות לשאלות אלו ועוד, תמצא בתחקיר שלפניך.

  זה כבר לא מדע בדיוני - מכוניות, נורות ונעליים חכמות שיכולות להעביר לך מידע ולהיות מופעלות מרחוק, זמינות לרכישה ברגעים אלה ממש. לפי סיסקו, עד שנת 2015 יהיו 25 מיליארד מכשירים מסוגים שונים מחוברים לאינטרנט ובשנת 2020 מספרם יגיע ל-50 מיליארד. מעבר לנוחות ולשימושים הביתיים, חזון זה טומן בחובו אפשרויות חדשות ומלהיבות עבור ארגונים, אשר יוכלו להפיק מידע שלא היה זמין עד היום ולייעל את השליטה בסביבת העבודה. זה הוא רעיון ה"אינטרנט של הדברים" - Internet of things או IoT.

  מהן האפשרויות הגלומות באינטרנט של הדברים? מהם המוצרים הזמינים כבר כיום? מהם הסיכונים שיש לקחת בחשבון? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  בשנים האחרונות, נאלצו מנהלי המחשוב להתמודד עם כניסתם המאסיבית של הסמארטפונים לארגונים. ההתמודדות הייתה מול מערכות הפעלה חדשות, שהפכו לפתע לחלק ממערך המחשוב הארגוני, תוך שהן מחייבות התאמות בהיבטי אבטחה, אינטגרציה וניהול. אלא שגם מנהלי מחשוב שכבר גיבשו מדיניות מתאימה ומנהלים בהצלחה את הסמארטפונים בארגון, ייאלצו השנה לבצע למידה וחשיבה מחדש. בעוד שבשנה שעברה, השוק היה פשוט יחסית והיה מדובר בעיקר במערכות של אפל וגוגל ובמידה מסוימת של בלקברי, הרי שכעת השוק עובר שורה של תמורות שישנו את פניו. אלה כוללות את כניסת Windows Phone 8, השקת בלקברי 10 ובמהלך השנה - מערכות חדשות של קנוניקל, סמסונג, מוזילה ו-Jolla.

אילו משמעויות והשלכות יש למערכות ההפעלה לסמארטפונים מבחינת מנמ"רים? אילו סיכונים חדשים הן פותחות ואילו הזדמנויות? בהמשך לתערוכת MWC בברצלונה, התחקיר הנוכחי מרחיב על הצפוי במערכות ההפעלה לסמארטפונים.

התקיפות על אתרי ממשלה ואתרים ישראליים שונים, שהגיעו לשיאן במבצע "עמוד ענן", ממשיכות גם בימים אלה ומתחת לזרקורים. פעילויות טרור של גורמים עוינים, לוחמת סייבר מצד מדינות, גורמי פשע שתוקפים למטרות כלכליות, כל אלה הופכים להיות שכיחים יותר ויותר. המתקפות אף הופכות לחמורות יותר, כך שאבטחת האתר הופכת לקריטית מתמיד. באופן מיוחד, ממשיכה "לככב" שיטת התקיפה הוותיקה של מניעת שרות או Distributed Denial of Service. מולם, קיימים מגוון פתרונות להגנת האתר, ממניעת המתקפה ועד להתאוששות מהירה. לכן, מי שיכיר את הפתרונות, יוכל להפחית באופן ניכר את הסכנות.

  מהם האיומים הנפוצים? מהן המגמות המשמעותיות? מהן ההשלכות של הטכנולוגיות החדשות, על אבטחת אתרים ארגוניים? על כך ועוד, תקרא בתחקיר שלפניך.

  הרשת הארגונית היא מערכת העצבים של הארגון והיא כמעט ולא השתנתה בשנים האחרונות. Software Defined Networking היא טכנולוגיה חדשה, שמבטיחה לקדם גם אותה, אל עולם הוירטואליזציה על יתרונותיו ובראשן - הגמישות והיעילות. טכנולוגיית ה-SDN עדיין בתחילת דרכה ובארץ אין כמעט יישום שלה בארגונים. עם זאת, פרוטוקול OpenFlow שאומץ על-ידי ספקיות רישות מובילות בעולם, כולל חברות בולטות כסיסקו ומלאנוקס, מבטיחים לה עתיד מזהיר.  

  מהן הסגולות של הטכנולוגיה החדשה ומה יתרונותיה על פני טכנולוגיית הרשת הקיימת? כיצד ניתן להטמיעה בצורה חכמה? מהם המכשולים בדרך לכך? כל זאת ועוד, בתחקיר שלפניך.

לפני מספר שנים הקוד הפתוח נתפס בעיקר כנושא המיועד לחובבי מחשבים ולמומחים טכניים. לא הירבו להשתמש בו בארגונים הגדולים, מלבד בשרתים. בשנים האחרונות חל שינוי, כאשר רואים יותר ויותר ארגונים שמאמצים אותו, בהיקפים שהולכים וגדלים. זאת, בגלל היתרון הכלכלי (לרוב לא משלמים עבור התוכנה והרישוי), הגמישות והאפשרות לפתח את קוד המקור. עוד שיקולים הם, היבטי האבטחה והעובדה, שיש שורה רחבה של פתרונות שלמים ובשלים בקוד פתוח, דוגמת אלה שמספקת רד הט.

  מהן ההזדמנויות החדשות בתחום הקוד הפתוח? אילו מגמות משמעותיות נראות בו? אלו שירותים ומוצרים עשויים לסייע ביישומו? כל זאת ועוד, בתחקיר שלפניך.

האם העובדים בארגונך משתמשים במכשירים הניידים הפרטיים שלהם לצרכי עבודה? האם יש פיקוח על מכשירים אלו? האם יש שליטה מלאה על המידע הארגוני המצוי בהם? נהלים ברורים המסדירים זאת? כל אלה, הן שאלות שכדאי לכל מנמ"ר לחשוב עליהן. ארגונים רבים כבר אימצו באופן כזה או אחר תכניות Bring Your Own Device, המסדירות את השימוש במכשירים הפרטיים בארגון. לכן, אנו מזמינים אותך להכיר את עולם ה-BYOD ואת האפשרויות שהוא טומן בחובו עבורך. אם אתה כבר מיישם BYOD, כדאי שתיחשף להיבטים חשובים, כלים ואפשרויות פעולה נוספות, שיאפשרו לך לשפר את התוכנית ולהעצים את יתרונותיה עוד יותר.

  מה כוללת תכנית BYOD? כיצד ליישם אותה בהצלחה? ומה עושים עם האבטחה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

העובדים באגף ה-IT הם המשאב היקר והחשוב ביותר. אלו העובדים המבוקשים ביותר בשוק והצורך למצוא דרכים לשמור אותם בארגון לאורך זמן ולטפחם, הוא קריטי. ניהול חכם של העובדים, עשוי להגביר באופן ניכר את הפרודוקטיביות, ליצור סביבת עבודה נעימה ומושכת, שתשרת את המנמ"ר העובדים וכמובן הארגון. הפוטנציאל לשיפור הפרודוקטיביות והיעילות באגף המחשוב הוא גבוה ביותר. למרות זאת, עושים מעט מדי, בכדי לממשו, במיוחד כאשר קיימים מגוון אמצעים להשיג זאת, כמו שיפור המיומנויות הדרושות למנמ"ר, שימת דגש על WLB (Work Life Balance) והשקעה בהכשרה ניהולית למנהלי המשנה באגף המחשוב. בפועל, יש אמצעים רבים, ופשוט צריך להכיר אותם וליישם אותם.

  מה ההבדל בין מנהיגות לניהול? איך מגדירים חזון מלהיב? איך מטפחים את העובדים? על כך ועוד, תקרא בתחקיר שלפניך.

בעוד שהמגמות ל-2013 נראות פחות או יותר ברורות, הדילמות הגדולות של המנמ"ר באות מלמעלה - מה תהיה הסביבה המדינית / ביטחונית / כלכלית בארץ ובעולם? ו"מלמטה" - המורכבות הגדלה של הטכנולוגיות, שמסבכת את הצורך להבין את מכלול משמעותן, השפעותיהן והשלכותיהן. מי שיבחין בכך, ייתן יותר תשומת לב לשני אלה, ובעקבות זאת ילמד עליהם יותר, יוכל להיערך אליהם ולהיות מוכן. מבין כל המגמות העיקריות, לדעתנו יש למקד את תשומת הלב בשנה הקרובה, בהידוק הקשר עם הגורמים העסקיים, הניידות, "הכל מדיד" והיבטי האבטחה.

 כמו תמיד ולאחר שעברנו על הסיכומים והתחזיות העיקריות בארץ ובעולם, בתחקיר שלפניך, אנו מביאים סיכום של 2012 ואת התחזית וההמלצות שלנו, ל-2013.

לתוך ההיצע הצפוף של התקני קצה, נכנס מתחרה חדש שעל פניו נראה כמבטיח. מדובר למעשה בגרסה ל"חלונות" של MacBook Air של אפל, שמשלבת, עיצוב נעים לעין, משקל קל, ביצועים גבוהים וזמן עבודה ממושך. יש כמובן עוד יתרונות נוספים שתלויים בספק ובדגם. אלה כוללים: זמן עליה מהיר במיוחד שמגיע לשניות בודדות, פונקציות הצפנה של כל המידע ואיכות מסך גבוהה במיוחד. מעבר לכך, בולטת העובדה של שילוב מסך מגע והאפשרות להפוך חלק גדול מהאולטרה בוקס לטאבלטים ובכך לקבל שילוב מנצח. מחשבי Ultrabooks עם Windows 8 יהיו כנראה התקני קצה שכיחים בתחום הניידים הארגוניים ב-2013, ומכאן החשיבות הגדולה של הכרת מאפייניהם והשלכותיהם.

 מה שונה ומיוחד במחשבי האולטרה בוק? מול מי באמת הם מתחרים? מהם הדגשים שכדאי לשים אליהם לב? כל התשובות, בתחקיר זה.

איך להתייחס ל-Windows 8? היא שאלה שמעסיקה כבר היום מנמ"רים רבים. הסביבה שמשתנה לכיוון של טאבלטים וסמארטפונים, התרחבות השליטה של iOS ואנדרואיד, השפעת הקונסיומריזציה וה-BYOD, יוצרים מצב חדש, שלא היה לפני מספר שנים. אם נוסיף את העובדה ש-Windows XP עובדת מצוין, למה בכלל לשנות? מצד שני, עובדות כמו: מחשבים חדשים שיגיעו לארגון יהיו קרוב לוודאי עם Windows 8, אופיס 2013 לא תפעל עלXP  או ויסטה, עובדים שיביאו לארגון התקנים מבוססי Windows 8, יחייבו התייחסות והחלטות.

  במבט כולל הרי שיש שורה של יתרונות מהותיים ל-Windows 8 ובראשם העובדה שמדובר במערכת הפעלה אחת שיכולה לפעול בתאימות גבוהה על מרבית הפלטפורמות, ולכן לדעתנו,  Windows 8 הוא נושא שכל מנמ"ר חייב להכיר מקרוב.

  מה מחדשת Windows 8 ובמה היא שונה? מה הגורמים הרלבנטיים, שהשתנו בסביבת ה-IT? מהן הדילמות העיקריות למנמ"רים בנידון? כדי לסייע לכם לראות את תמונה הכוללת כמו גם לגבש את חוות דעתכם האישית, הכנו את תחקיר זה.

תופעת ה-Big Data היא כיום אחת התופעות המדוברות והבוערות בעולם ה-IT. מנהל מחשוב שיבקש ללמוד את התחום ולאתר פתרונות מתאימים, ייתקל במילה אחת שתחזור כמעט בכל מאמר ודיון בנושא - Hadoop. מה הוא בעצם Hadoop? מעבר להבנה שמדובר בפתרון ל-Big Data, רבים ממנהלי המחשוב נותרים מבולבלים מול הטכנולוגיה המורכבת, התפיסה השונה ומגוון גדול של כלים שקשורים בטכנולוגיה זאת, באופן כזה או אחר. מטרת תחקיר זה לתת מענה לשאלה ולהציג את Hadoop באופן תמציתי ובהיר, תוך הדגשת הנקודות הרלוונטיות למנהלי IT.

  מהי הטכנולוגיה העומדת בבסיס Hadoop? מהי התועלת שתצמח ממנו לארגון? מהם הכלים בתחום זה, שכדאי להכיר? על שאלות אלה ונוספות, עונה תחקיר זה.

נושא הלמידה וההכשרה שהיה תמיד נושא חשוב, הופך כיום להיות חשוב פי כמה, לנוכח המספר הרב של טכנולוגיות חדשות שנכנסות לחיינו, כמו גם לאור שפע התכונות שלהן ומורכבותן הגדלה. בגלל שהמשאב האנושי הוא בדרך כלל המשאב היקר ביותר בארגון, הדרכה והכשרה ברמה ובהיקף מספיק, הם תנאי הכרחי למיצוי הפוטנציאל שטמון במשאב זה. לצד האתגרים הגדלים, עולם ההדרכה עובר בשנים האחרונות שורה של תמורות, החל מסרטונים אינטראקטיביים, עבור בשילוב סמארטפונים בהדרכה וכלה ב-Gamification. במקביל, מתרבות הדילמות שעליהן יש לחשוב, להגדיר מדיניות ולפעול ליישומה. תחקיר זה יוכל לסייע לך כמעורר חשיבה מחד (מעלה את השאלות שכדאי לשאול) וככלי הנותן הכוונה מאידך (מכוון לפתרונות הזמינים בכלל והחידושים שבתחום בפרט).

  מה הם כלי הלמידה השכיחים והחדשים? אילו דילמות מחייבות התייחסות בעקבות התמורות? כל זאת ועוד, בתחקיר זה.

בשנת 2012 עלה תעריף החשמל ב-25% והביקוש לחשמל לדטה סנטרים עלה ב-63% (נתוני DCD), כך שההוצאה על החשמל הופכת למשמעותית ביותר בחדר המחשוב. לא רבים יודעים, שעלות החשמל לתפעול ומיזוג אוויר של שרת לאורך 3 שנים, משתווה לעלות השרת עצמו (לפי אלכסנדר שניידר)! לכן, הפחתה משמעותית בהוצאה זו, היא קריטית. מצד שני, ישנן טכנולוגיות חדשות המפחיתות את התקורות בחדר מחשוב באופן משמעותי, כמו ענן פנימי ויישומי וירטואליזציה שונים, דוגמת VCloud או CloudBurst. לתחום נכנסות גם תוכנות לניהול תשתיות הדטה סנטר (DCIM) ויש עוד הרבה טיפים, המלצות ופתרונות שיסייעו בצמצום ההוצאות. בסך הכל, יש פתרונות טובים וזמינים. פעמים רבות הם גם קלים ליישום. פשוט יש להכירם ולהשתמש בהם. 

  איך נפחית את צריכת החשמל בדטה סנטר? איך להגן עליו וגם לחסוך בשטח ובתקורות? מהם הפתרונות החדשניים בתחום? זאת ועוד, בתחקיר שלפניך.

  בעיית הניתוקים בשיחות סלולאריות שאנו נתקלים בהן בעת האחרונה, בעיקר בזמן אירועים במקומות גדולים, הינה "טעימה" ממצב חדש שאליו נצטרך להסתגל בשנים הקרובות - בעיית זמינות התקשורת. המצב שבו היקף השימוש בתקשורת גדל אקספוננציאלית, בגלל שימוש מוגבר ברשתות הנתונים (וגם העובדה שתוכניות רבות הן ללא הגבלה)  ומצד שני הקושי להרחיב תשתיות (הצבת אנטנות למשל) יוצרים מצב בעייתי שצפוי להחריף. בעיתיות בתקשורת הסלולארית היא רק סימפטום לבעיתיות רחבה יותר, בכלל ערוצי התקשורת. הגידול התלול בהיקף המידע, השימוש המוגבר בתקשורת ניידת, הגידול במספר ההתקנים ומספר המשתמשים וכל זאת בנוסף לכל האיומים המוכרים כמו: כשלים טכניים, בעיות אבטחה וגורמי טרור או סייבר, מבשרים עתיד לא פשוט.

  כיצד ניתן להתמודד עם כל אלה? כיצד להיערך לכך כבר עכשיו? מה עשו אלה שחוו זאת? למנמ"רים שרוצים להיערך לבאות, מוגש תחקיר זה.

הוירטואליזציה נכנסה בשנים האחרונות כמעט לכל ארגון ולכן גיבוי הוירטואליזציה הופך להיות רלוונטי כמעט לכל מנמ"ר.  הוירטואליזציה מפשטת ומקלה מצד אחד על התפעול והניהול השוטף, אולם בו זמנית היא גם מסבכת את שני אלה. על רקע המורכבות הגדלה של מערך המחשוב בכללותו, עקב התווספות התקני קצה רבים, למשל, יחד עם תלות גדלה במידע והתגברות האיומים עליו, גיבוי מושכל של המידע על המחשבים וההתקנים הוירטואליים, הופך להיות נושא שמחייב התייחסות רצינית ומעמיקה. כדי לסייע להיערכות טובה יותר עם העבודה בוירטואליזציה, לשפר את שרידות הארגון ולמנוע או לצמצם נזקים בשעת אסון, אנו מתמקדים הפעם במשמעויות ובהשלכות של גיבוי הוירטואליזציה.

  מה מיוחד בגיבוי הוירטואליזציה? מה מציעים הפתרונות לנושא זה? ממה יש להיזהר ומה מסבך את התמונה? על כך ועוד, יעדכן אותך התחקיר שלפניך.

מנהל שיווק ומנהל מחשוב, התבקשו למשש חפץ בעיניים עצומות. מנהל השיווק מישש וקרא "אני יכול למכור את זה" ומנהל המחשוב מישש ואמר "זה לא יעבוד טוב עם המערכות שלי ויהיה סיוט לנהל ולאבטח אותו" (ג'ים נאש, CIO Insight). כיום, כאשר דורשים מה-IT להוסיף לארגון יותר ערך עסקי, תרומה של המנמ"ר לתחום השיווק, היא דרך יעילה ופשוטה לעשות זאת, למרות הצורך לגשר על הפערים בין שתי המחלקות. מנהלי מחשוב שירימו את הכפפה, ישכילו ליצור שיתוף פעולה הדוק עם השיווק, וינצלו את הקשת הרחבה של אפשרויות, בהן יכולה הטכנולוגיה לקדם את פעילות השיווק והמכירות, יוכלו לתרום לארגון יותר ערך עסקי, כמו גם לחזק את מעמדם בארגון.

כיצד יכול המחשוב לסייע לשיווק? מה הערך המוסף המשמעותי של מחלקת ה-IT? כיצד להגיע לשיתוף פעולה בין המחלקות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

החשיבות ההולכת וגדלה של המידע, המספר הרב של טכנולוגיות והתקנים שבהם הוא זמין ונגיש, והמספר הגדל של איומים עליו, הופכים את הסתרתו מפני גורמים עוינים, לחיונית יותר ויותר, במיוחד כאשר מדובר במידע רגיש. גניבת ופרסום פרטי מאות אלפי כרטיסי האשראי, שפרסם בזמנו האקר סעודי, נותנים המחשה אחת לתחום. תחשבו עכשיו על המידע הרגיש שנמצא במחשבים האישיים, בסמארטפונים, במחסני הנתונים הארגוניים, באתרי גיבוי ואולי גם בענן. תחשבו על המידע הרגיש שעובר בתקשורת אלחוטית לסוגיה, והצורך בהצפנה יהפוך למובן. בפועל, רבים מכירים בצורך, אך רק מעטים עושים את מה שצריך. נדגיש גם את מגבלות ההצפנה והתועלת הכלכלית שלא תמיד מובנת, אולם בסופו של יום, ראוי לכל מנמ"ר לבחון לפחות, עד כמה נושא זה רלוונטי ומשמעותי לגביו.

 מה חדש בתחום ההצפנה? מהם הגורמים הקריטיים שדורשים תשומת לב? מהם החסרונות? כל זאת ועוד, בתחקיר שלפניך.

לאור הכנת התקציב לשנה הבאה, והקושי המחריף לשלוט במערך המחשוב, חשבנו לנכון, לתת דווקא עכשיו, דגש מיוחד וסקירה רחבה על ניהול נכסי המחשוב הארגוניים. בשבוע שעבר סקרנו את ניהול התשתיות, לפני כחודשיים את ניהול הניידים והפעם אנו משלימים את התמונה עם ITAM - פיתרון לניהול מרכיבי החומרה והתוכנה. אנו מקווים כי שלושת התחקירים שהזכרנו, יסייעו לכם באפיון מצע לדיון אגפי, במכלול ההיבטים והמשמעויות של ניהול אפקטיבי ויעיל של משאבי המחשוב. התמורה קרוב לוודאי לא תאחר לבוא: חיסכון בעלויות רישיונות התוכנה שיצטמצמו בעשרות אחוזים או הצלחה ענקית כמו של iQuote שצמצמה חוזהIT  עם ספק, בכ-13 מיליון דולר והשיגה בפרויקט שנמשך 5 חודשים, ROI של 10 מיליון דולר.

מה בדיוק מציעות תוכנות ה-ITAM? כיצד הן מסייעות להתמודד עם המגמות החדשות בעולם ה-IT? למה כדאי לשים לב במיוחד בבחירת פיתרון מתאים? על כך ועוד, בתחקיר זה. 

הגידול במספר התשתיות של מערך המחשוב ובמורכבותן והצורך ליצור אינטגרציה בין מערכות רבות, עושים כיום את ניהול התשתיות למטלה מורכבת, מסובכת ויקרה. מצד שני, מתפתחת חדשנות מבטיחה בתחום תשתיות המחשוב ובמיוחד בשנתיים האחרונות. בכדי להבטיח מיצוי ההשקעה הגדולה בתשתיות, התמודדות עם סביבה מורכבת שהולכת ומסתבכת, תגובה מהירה ויעילה, חיוני להתעדכן בהתפתחויות שבשטח, לבחון ולעדכן את אופן ניהול התשתיות, בהתאם.

  מהם הגורמים שמחזקים את הצורך בייעול הניהול? מהם החידושים המשמעותיים שמקלים על ניהול תשתיות? מאילו יתרונות ניתן ליהנות? איזו בשורה גדולה מציע ה-BI? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  בעולם עתיר טכנולוגיות, שמשתנות במהירות ומחייבות שילוב מהיר בארגון, קשר הדוק ומתמשך עם הספקים הופך להיות חיוני יותר ויותר. לעומת העולם הקמעונאי, שבו הקשר עם הספק מסתיים בדרך כלל בקבלת הסחורה, בעולם ה-IT, התלות בספק היא גבוהה וארוכת טווח. יתרה מזאת, גם כאשר פועלים בעולם תחרותי שבו יש פתרונות מקבילים למרבית צורכי המחשוב של הארגון, ברגע שבוחרים בספק מסוים ובמיוחד כאשר מדובר במערכות תשתית, הופכים להיות תלויים בו. כל ניסיון להחלפת הספק, יעלה בדרך כלל בכסף רב ויימשך זמן רב. כדי להתמודד עם סיטואציות אלה בהצלחה, אימוץ הגישה של Win-Win ושימוש בתוכנות עזר של SCM ו-SRM הם "מפתחות" בדוקים, שמגדילים משמעותית את סיכויי ההצלחה. 

  כיצד לזהות ולשמור את הספקים הטובים? אילו כלים יכולים לסייע בכך? כיצד להפיק תועלת מרבית מהיחסים עם הספקים? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

הרעיון של חנות יישומים ארגונית, הולך ותופס תאוצה, עם הכניסה המסיבית של סמארטפונים לארגונים כמו גם מגמות הקונסיומריזציה וה-BYOD. חנויות היישומים, אשר הארגון מקים עבור העובדים, הלקוחות וכל מי שהוא נמצא עימו בקשר עסקי, מאפשרות לו ליצור חיץ ברור בין מה שמותר - להוריד רק אפליקציות מאושרות על ידי הארגון מחנות היישומים הארגונית, ומה אסור - להוריד יישומים ממקור אחר. בכך, מפחית הארגון  את שלל הסיכונים שעלולים להיגרם מהורדה בלתי אחראית של יישומים מזיקים או פגומים. כך, הוא גם יכול לעודד ולדחוף יישומים שייתרמו ערך עסקי ו/או יקלו על חיי המשתמשים.

 לאיזה ארגונים חנויות היישומים יוסיפו ערך, כיצד מיישמים את הרעיון ומה ההשלכות הכלליות והכלכליות, המענה בתחקיר שלפניך.

"כמה להשקיע באבטחה?" היא שאלה שכל מנמ"ר מתחבט בה בשלב כזה או אחר. הבשורה ה"רעה" היא שאין תשובה אחת נכונה וחד משמעית לשאלה. הבשורה הטובה היא שביצוע שיטתי ומסודר של שגרת פעילויות מקצועיות, בפרקי זמן קבועים, יכולים לספק תשובה, שניתן לישון איתה בשקט. נדגיש כי המציאות מוכיחה שלעולם לא ניתן יהיה לספק מענה לכל האיומים ולעולם לא ניתן לדעת מאין תיפתח הרעה. יתרה מזאת, לפעמים "פיל" מתגלה כ"עכבר" ו"עכבר" מתגלה כ"פיל". לכן, כמי שנושאים באחריות, הדבר הנכון ביותר לעשות, הוא להכיר את המגוון הרחב של איומים, נזקיהם האפשריים וסבירותם, להכיר את קשת הפתרונות הבשלים שזמינים כיום, להתייעץ עם מומחים וקולגות, לשתף את ההנהלה, להשתמש בכללי אצבע מקובלים ובסופו של יום, בכפוף למגבלות והאילוצים, לתת מענה, לפחות לכל האיומים שנראים לכם קריטיים וחיוניים.

תמונה מרוכזת וממוקדת של גורמים משפיעים, במה כדאי להשקיע? שיקולים, פתרונות, כללי אצבע, חוות דעת מומחים, תמצאו בתחקיר זה, כדי לסייע לכם באתגר תקצוב האבטחה.

מכל יתרונות הענן יש יתרון אחד שבולט כיום, הרבה מעבר לכל היתר. מדובר בתכונת מפתח קריטית - הגמישות. על רקע משבריים ביטחוניים וכלכליים שמרחפים באופק והקושי הגדל לצפות מה ילד יום (שלא לדבר על חודש או שנה), הגמישות הופכת לתכונה שערכה לא יסולא בפז, לכל ארגון שרוצה להיערך עכשיו, לקראת הלא צפוי. לכן לכל מנמ"ר שמכין בימים אלה את התקציב לשנה הבאה, כדאי לבחון ולשקול להכניס ל"אמתחתו", כמה חלופות ואופציות של ענן. מאחר ובכל מקרה תפיסת הענן היא מהפך אסטרטגי של עולם המחשוב, שיגיע במוקדם או במאוחר לכל ארגון, כל הכנה שתעשה, תהיה השקעה שתישא דיבידנדים עתידיים. נדגיש כי שוק הענן מתרחב בקצב מואץ, מספר הפתרונות הבשלים הולך וגדל וגם בעיות האבטחה והזמינות הולכות ונפתרות בהדרגה. מה זה אומר?

 מה התחדש בתחום זה? מה חדש בארץ? כיצד ממנפים זאת, באופן יעיל וחכם לטובת הארגון? על כך ועוד, בתחקיר זה.

נושא ניהול הזהויות ובקרת הגישה הופך בשנים האחרונות להיות נושא משמעותי וחשוב ליותר ויותר ארגונים, עקב שורה ארוכה של תמורות טכנולוגיות, כמו גם בעיות אבטחה ורגולציה שמחייבים לעשות זאת. בתחקיר 1076 - זיהוי קל ובטוח, עסקנו בכלים ובפתרונות לזיהוי אמין ובטוח של עובדים ומתחברים לרשת הארגונית. בתחקיר הנוכחי, אנו מתמקדים בפתרונות והמערכות הספציפיות שלIDM  אוIdentity Management שנועדו לסייע בניהול הזהויות בארגון, לרבות, מתן הרשאות, מידור וכדומה.

מה התחדש בתחום זה? אילו סיכונים חדשים הופיעו? אילו פתרונות חדשים מוצעים לכך? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

אנו מוקפים תזכורות לצורך בהתאוששות מאסון - דיונים על תקיפה באיראן, רעידות אדמה שמוזכרות מעת לעת וגם ה-11/9 שחל החודש. אך האמת היא, שהמשבר הבא שעלול לנחות על הארגון, לא בהכרח יוזכר במהדורת החדשות. הוא יכול לנבוע מנפילת שרת, מטעות אנוש של עובד או מהצפה בבניין. למעשה, שלושת הגורמים השכיחים ביותר לאובדן נתונים ולהשבתת מערכות הם כשל חומרה (61%), כשל חשמלי (42%) וכשל תוכנה (35%(, זאת לפי מחקר EMC. למרות זאת, למספר מפתיע של ארגונים אין עדיין תכנית DR מלאה, בדוקה ומעודכנת. כך לדוגמא, סקר בקרב ארגוני בריאות, סקטור רגיש במיוחד, מצא של-36% אין תכנית DR ובקרב אלה שיש להם, למעלה משליש לא בדקו אותה מעולם (BridgeHead). ברור שהלחץ היומיומי במחלקת ה-IT הוא גדול וברור שישנם נושאים בוערים שדוחקים הצידה סיכונים תיאורטיים שסבירותם נמוכה, אולם בתור מי שברגע האמת (והלוואי שלא יגיע) ייאלץ לתת תשובות ולשאת באחריות, חשוב להיות בטוח שארגונך מוכן  לכל תרחיש.

כיצד לשפר את המוכנות לאסון? באילו כלים ניתן להיעזר? כיצד לעשות זאת מהר וזול יותר? כל זאת ועוד, בתחקיר שלפניך.

המחשוב הנייד הופך להיות דומיננטי ונפוץ יותר ויותר, במערך המחשוב הארגוני. לכן הצורך לשלוט בו באופן אפקטיבי ויעיל, הופך להיות צורך חיוני לכל מנמ"ר. על רקע הכניסה המואצת של הקונסיומריזציה והרצון לתת לה מענה הולם במסגרת תכנית BYOD, פתרון טכנולוגי שיאפשר להתמודד עם המציאות החדשה הוא הכרח דחוף. כמו תמיד יש גם בשורות טובות ואת אלה מביאה בשורת ה-MDM - פתרון כולל לניהול ושליטה במכשירים הניידים לסוגיהם. הבשורה הטובה יותר היא, שיש כבר היום מספיק פתרונות זמינים, שיכולים לתת פתרון מספק כמעט לכל ארגון. 

  את השנה העברית החדשה, בחרנו לפתוח דווקא בנושא חשוב זה, בתקווה ואמונה, שהוא יעניין ויסייע גם לך. מעבר לכך ומכל צוות pCon, אנו מאחלים - שנה נפלאה.

טיפוח קשרים הוא כנראה המיומנות המבטיחה ביותר, מבחינת היכולת להשיג השפעה וקידום, ויותר מזה, מדובר ב"מפתח קסם", שיכול לפתוח לכם דלתות רבות, כמו גם לעשות את חייכם לנוחים וקלים יותר. תפיסות ישנות שראו במנמ"ר נותן שירותים, גרמו להתייחס אליו בהתאם. כיום על מנהלי המידע שרוצים לתרום ולהשפיע ולהשיג יותר דברים שחשובים להם, לדעת איך לפעול כדי לטוות רשת קשרים פנים ארגונית, כמו גם עם העולם המקצועי שמקיף אותם. כדי שקולם ישמע וכדי להפוך למי שמתייעצים איתם על משמעויות והשלכות של ההחלטות העסקיות, עליהם במידה מסוימת ל"שנות את עורם", דבר שכלל אינו פשוט. מטרת תחקיר זה, לעורר מודעות לנושא, כמו גם להציע שורת צעדים מעשיים, לאלה שיבחרו לרכוש את מיומנויות יצירת וטיפוח הקשרים, כדי לקדם את הארגון, הטכנולוגיה, מעמד אגף המחשוב ולהתקדם בעצמם.

 מהן המיומנות הנדרשות להצלחה? מי יוכל לסייע לכם? מה ניתן לעשות באופן מעשי ומיידי? ומעל הכול - למה כדאי להשקיע בקשרים? תשובות לכל אלה, בתחקיר הנוכחי.

השקעת הזמן בתחום החיפוש הולכת ומתרחבת כמו גם מקבלת משמעויות וכיוונים חדשים. הגידול המואץ בהיקפי המידע הממוחשב, וחיפוש מהתקנים ניידים, שהוא תחום מתרחב במהירות, לצד החשיבות הגדולה של חיפוש מידע פנים ארגוני, הופכים זאת לנושא שחשוב מאוד להתעמק בו. מודעות להיקף הזמן המושקע בתחום זה, והבנת המשמעויות הכספיות שלו, יהיו תמריץ חזק להתייעל. שכן, כאשר מדובר על השקעת קרוב ליומיים עבודה בכל שבוע, בתחום זה (לפי IDC), די בהתייעלות קטנה, להביא לרווח גדול.

מה חדש בעולם החיפוש? כיצד משתלבות בכך המגמות הטכנולוגיות השונות? מה הוא הדבר העיקרי שכדאי לעשות, כדי לייעל זאת? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

תפיסת ההתקנים נמצאת בשנים האחרונות במגמת שגשוג ופריחה, כאשר כמעט לכל חברה גדולה: HP, יבמ, סיסקו,EMC ואורקל (כדוגמאות אחדות), יש מה להציע בתחום. אומנם התפיסה מהווה, במידה מסוימת, חזרה לעידן המיינפריים שבו ניתן לארגון פיתרון כולל: חומרה, מערכת הפעלה, אחסון, תקשורת ואפליקציות, כמכלול אחד. אולם, דווקא היום, עם המורכבות הגדלה של מערכות המחשוב ובעיות הפריסה, הטמעה, אינטגרציה ותחזוקה, יש לתפיסת ההתקנים יתרונות ברורים ומכאן סוד פריחתה. נכון שיש מחיר של גמישות, ויתור על הטוב בכל תחום ותלות בספק אחד, אולם העובדות בשטח מראות, שלא אחת יש סיבות טובות לויתור זה.

 מה מציעה תפיסת ההתקנים למנמ"רים? באיזו מידה זה כדאי? למה לשים לב וממה להיזהר? מענה לכל אלה והרבה יותר, בתחקיר הנוכחי.

תחום ה-Application Performance Management או APM, הופך כיום חשוב יותר ויותר, מכמה סיבות. ניהול נכון וחכם של ביצועי היישומים בארגון, יכול להגביר את הפרודוקטיביות בארגון, להגביר את מספר המיישמים והיקף השימוש ביישומים, להגדיל את התובנות שניתן להפיק מהן ובו זמנית לחסוך כסף רב, על ידי ניצול משאבים חכם יותר. בשורה הסופית, מדובר על דרך מעשית להוסיף יותר ערך עסקי עם ה-IT, דרישה שהופכת לשכיחה ביותר ויותר ארגונים.

  מה בדיוק מציעה תפיסת ה-APM, מה היא כוללת? היכן ואיך מיישמים אותה? מי מציע פתרונות? על כל אלה, מרחיב התחקיר הנוכחי.

בימים אלה כאשר בארגונים רבים מתחילים להכין את תקציב 2013, אחת הדילמות שעשויה לעלות לדיון היא הדילמה של מערכות הלגאסי. כיום כאשר אנו רואים כניסה מואצת של טכנולוגיות חדשות, ביחד עם ציפייה גדלה מצד ההנהלה לגמישות וזמני תגובה מהירים, בחינת חלופות ו/או שדרוגים למערכות הלגאסי בארגון, נראית כמהלך טבעי. יש הרבה שיקולים שתומכים ביוזמת החלפה או שדרוג, ויש הרבה שיקולים שמצדיקים המשך עם הקיים. בסך הכול מדובר בדילמה לא פשוטה. בין אם תחליטו על צעד זה או אחר, ההמלצה שלנו היא בכל מקרה, ל"העלות" את דילמת הלגאסי על שולחן הדיונים, לבחון את מכלול השיקולים ואז להחליט כיצד להתקדם.

   כדי לערוך דיון אינטליגנטי ומבוסס, לבחון את המשמעויות וההשלכות השונות, להניע יוזמה חדשה או להצדיק את המשך הקיים, בכל אלה יסייע לכם התחקיר הנוכחי.

המלחמה הבאה בסייבר עלולה להתחיל באופן מפתיע וליפול עלינו כרעם ביום בהיר. "פרל הארבור הבאה" הגדיר אותה ליאון פאנטה, מי שהיה ראש ה-CIA וכיום שר ההגנה האמריקאי. שר הביטחון, אהוד ברק, אמר בכנס הסייבר הבינלאומי השני כי: "מרחב הסייבר מוסיף ממד חמישי לזירות הקרקע, ים, אוויר וחלל. כניסתו לזירה משתווה למהפכות שהובילו הטנק והמטוס בזמנו. אדם בודד בחדר קטן יכול לפגוע במדינה שלמה". כשנוסיף לאלה, את האיום האיראני שעולה לכותרות מדי יום, והעובדה שאיראן הקימה ב-2010, צבא סייבר עם אלפי מקצוענים והשקעות של מאות מיליוני דולרים, ניתן להעריך כי מדובר במציאות שעלולה להתממש, מהר יותר ממה שחושבים. הסכנה מבחינת הארגון היא כפולה: סיכון להיפגע באופן ישיר או מפגיעה בתשתיות הלאומיות, על כל השלכותיה. 

  מה כוללים האיומים החדשים? מי עוד מאיים עלינו בסייבר? איך להיערך לפגיעה בתשתיות לאומיות? זאת ועוד בתחקיר זה. 

האם חלונות הכי נפוצה בכל עולמות המחשוב? נתונים שונים מראים אחרת. בשרתים (יוניקס ולינוקס בולטים שם), במחשבי העל,  בסמארטפונים (אנדרואיד, גרסת הלינוקס של גוגל, מאוד בולטת שם) במחשוב ענן - שם לינוקס היא חלק מרכזי בתשתיות הספקים, וגם במערכות Embeded, לינוקס בולטת מאד. למרות זאת, ומתוך שיחות עם מנמ"רים רבים, בארגונים רבים בארץ, היא עדיין אינה נמצאת בשימוש רשמי.

  זה קרה "בשקט" יחסי, כי אין מאחוריה גופים מסחריים עתירי תקציבי פרסום. אבל זה קרה וקורה, וכדאי לחשוב על עובדה פשוטה - לינוקס עובדת בשטח! איננו באים למכור את לינוקס, שכן יש גם סיבות טובות להמשיך עם מה שיש. ביחד עם זה, אנחנו  חושבים שמדובר במערכת הפעלה מבטיחה, שראוי לכל מנמ"ר להכיר את העובדות הרחבות שתומכות בה, ולהחליט האם הגיע הזמן, שבו היא עשויה להתאים גם לארגונו.

 מה זמין כיום לארגונים, שרוצים ליישם לינוקס? מהן ההתפתחויות המעניינות בתחום זה? מאילו מכשלות צריך להיזהר ביישומה או למה לא? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

ההיבט הכלכלי של עולם המחשוב הוא נושא מורכב, משתנה, מחייב ידע רב ועדכון שוטף, ובעיקר זמן רב להתעמקות ומחשבה. מנמ"רים רבים שבאים מהעולם הטכנולוגי, נתקלים בקושי גדל להתמודד עם היבטים אלה, אשר קשה למדוד אותם, אין עליהם מספיק נתונים רלוונטיים וכל ארגון הוא "סיפור" משלו. לכן הם ניצבים בפני "שוקת שבורה". מאחר ובעולם החדש, ההיבט הכלכלי, הערך העסקי, זמן ההגעה לשוק ויתר הנגזרות הכלכליות, הופכים להיות לחזות הכול, חיוני לכול מנמ"ר לשלוט הכי טוב שאפשר, בעולם הכלכלי. עבור אותם מנהלי מידע שירצו מדריך מתומצת ומקוצר לשיקולים ולכללים, לזויות הראיה החשובות ולהיבטיה הנסתרים של כלכלת המחשוב, נועד תחקיר זה.

  תמונה רחבה של הנושא, כללי אצבע מהירים, איך לעבור מ-CAPEX ל-OPEX ועוד הרבה טיפים וכלי עזר לסייע למנמ"רים להתמודד עם היבטי המחשוב הכלכליים, מחכים בהמשך...

יש הרבה ברכות ברשתות החברתיות ולכן אנו רואים מגמת גידול נמשכת, שלא ניתן לעוצרה. ביחד עם זה, הרישות החברתי טומן בחובו שורה של נזקים ואיומים בעלי השלכות משמעותיות לארגון. חשוב להיות ער אליהם ולקבל החלטה ברורה: האם ואיך לטפל בהם? התעלמות מאיומי הרשתות החברתיות, עלולה להביא למצב שבו מתחת לפני השטח "רוחשת לבה מאיימת" שתביא ל"התפוצצות" בקול גדול, בדומה לרעידת האדמה שחווינו בשבע שעבר (5.6 בסולם ריכטר). 

מהם האיומים והנזקים המשמעותיים ביותר של הרשתות החברתיות? מה ואיך ניתן לעשות כדי לגלות ולפקח עליהם? איך ניתן לצמצמם ולטפל בהם באופן שיטתי ומסודר? בכל אלה ועוד, מטפל התחקיר הנוכחי.

אינטרנט הופכת להיות לערוץ מרכזי שבו מתקשר הארגון עם סביבתו. לכן, אתר ארגוני אטרקטיבי שמביא לתנועה גדולה ולהרבה לקוחות פוטנציאליים, הופך להיות חיוני. בעוד שנושא התכנים באתר, הינו בדרך כלל באחריות השיווק, מתן פלטפורמה קלה ונוחה להזנת תכנים, כמו גם לפיקוח ושליטה עליהם, נופלת בתחום אחריות המנמ"ר. לאור זאת, הכרת המגמות, הפתרונות, החידושים והתפניות בתחום ניהול התכנים בווב, הופכת להיות מסקרנת ועם השלכות מעשיות ליכולת להדק את הקשר עם מנהל השיווק, כמו גם למנף את מערכת ניהול התכנים לטובת מערכות אחרות - למשל, מערכת ה-CRM וה-BI. במקביל, ניתן להסתייע בה כדי למנוע דליפות מידע, פגיעה  במוניטין הארגון, היבטי פרטיות או הפרת זכויות יוצרים. 

  מדוע מערכות לניהול תכנים באינטרנט הופכות לחיוניות? מהן היכולות החדשות שהן מציעות? מה היא התועלת העסקית שניתן להפיק מהן? (כולל המספרים),  על כך, בתחקיר שלפניך.

הצורך לשתף ולחלוק הוא צורך אנושי בסיסי ועמוק של כולנו. מנהלי מערכות מידע שיהיו ערים לצורך זה, יוכלו לנצל אותו לטובה, וליהנות מקשת רחבה של יתרונות סינרגטיים שבהם השלם גדול מסכום חלקיו - יותר פרודוקטיביות, יותר תובנות חדשות, עוד רעיונות וניצול הידע והפוטנציאל הייחודי של העובדים, הלקוחות והספקים, כדי לקדם את הארגון. זאת, לצד הזדמנויות לטפח יוזמות חדשות, לדחוף ולקדם טכנולוגיות ויישומים חדשים. את כל אלה ניתן למנף כחלק מבשורת השיתופיות. מצד שני, השיתופיות עלולה להיות מקור לבזבוז זמן עבודה יקר, הורדת הפרודוקטיביות דווקא, העמסת התקשורת הארגונית, הדלפת מידע רגיש ועוד שלל סכנות ונזקים.

   מנהלי מידע שיבינו את חשיבות הנושא והשלכותיו, סביר שיעדיפו לבחון בהקדם את השלכותיו החיוביות והשליליות, כדי לנתב ולשלוט במה שקורה בארגון בתחום זה ובאופן כללי ליהנות מהדבש, בלי לסבול מהעוקץ. 

   כדי לעורר חשיבה, להרחיב ולהעמיק את הבנת עולם השיתופיות, הכנו את תחקיר זה, כבסיס לדיון פנימי, לבחינת השלכות ספציפיות ומעשיות של השיתופיות, על ארגונך.

"כמנמ"ר, הרגולציה והלחץ לעמידה בתקנים, הם אלה שמדירים שינה מעיני בלילות" כך כותב המנמ"ר של בית הספר לרפואה בהרווארד בבלוג שלו. אין ספק שמנהלי המחשוב, כמי שמטפלים בטכנולוגיית המידע בארגון, ניצבים בחזית העמידה בדרישות. התקופה האחרונה מוצאת את מנהלי המחשוב מתמודדים עם מספר הולך וגדל של רגולציות ועם טכנולוגיות ומגמות חדשות שמשפיעות עליהן ומושפעות מהן. טעות בתחום הרגולציה, עלולה להיות בעלת השלכות פליליות. זאת, בשונה מטעות בתחומים אחרים, שיכולה להוביל, במקרה החמור, לנזק כלכלי. מכאן ברורה הקדימות העליונה שניתנת לפרויקטים בנושא זה, הן על ידי מנהלי המחשוב והן על ידי ההנהלה.

כיצד הטכנולוגיות החדשות משפיעות על הרגולציות? מהן ההשלכות המעשיות על המנמ"ר? כיצד ניתן להתמודד עמן בהצלחה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

נושא התשלומים הניידים מתפתח במהירות, עם התרחבות השימוש במכשירי הסמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים, ונראה כי בשנים הקרובות נשמע עליו יותר ויותר. תחום זה, נמצא כרגע בנקודת הזמן של לפני הפריצה. מאחורי הקלעים, הטכנולוגיות מוכנות והספקים מתארגנים במהירות, לתפוס עמדה טובה בשוק חדש וחשוב זה. דוגמא בולטת לכך היא האישור שנתנה ויזה, לשימוש בסמארטפונים לשם ביצוע תשלומים דרכה. ההשלכה העיקרית עבור הלקוח, היא דרך  נוחה וקלה לביצוע תשלומים. עבור הארגון, הערך העסקי המיידי הוא עידוד הלקוח לבצע יותר רכישות, לצד שיפור השרות ללקוח ושיפור התדמית.

  כיצד מתבצעים תשלומים ניידים? אילו מוצרים ושרותים מסייעים ביישומם? מהם הסיכונים שכרוכים בכניסה לכך, כיום? על כך ועוד, יעדכן אותך התחקיר שלפניך.

שקט נפשי היא ההבטחה שלנו, למי שיקרא ויישם את הנאמר בתחקיר זה. על רקע הגידול המתמיד במספר האיומים ותחכומם, גידול משמעותי במספר וסוגי ההתקנים שמתחברים למערך המחשוב הארגוני ושימוש בטכנולוגיות מתוחכמות כמו וירטואליזציה וענן, גדל הצורך להבטיח כי כל התוכנות שמתקשרות לתשתית הארגונית, אכן מעודכנות. "חוזקה של השרשרת נמדד בחוזקה של החוליה החלשה ביותר", ובמידה רבה עיקרון זה תקף גם לנושא העדכונים. בהקשר זה, נזכיר כי די להחדיר תוכנת רוטקיט אחת למערך המחשוב הארגוני, בכדי לגנוב סיסמאות ומידע, לשנות נתונים ולגרום לנזק רב. לכן אנו נותנים הפעם, טריגר לבדוק את מצב העדכונים בארגון.

מה השתנה בתחום העדכונים בשנים האחרונות? מה מציעים הפיתרונות החדשים? מה מומלץ לעשות באופן מעשי? לשאלות האלה ועוד, אנו עונים בתחקיר הנוכחי.

עולם ה-IT משתנה בקצב מואץ, כאשר נהיה קשה יותר ויותר לעקוב אחרי התמורות. מספרן הרב של המגמות שמשפיעות על כלל מערכות המחשוב ונותנות את ביטויין באופן מיוחד במערכת ה-ERP, עושה את הצורך לקחת פסק זמן ולבחון את השלכות המגמות האחרונות כמו גם ההזדמנויות החדשות, על מערכת ה- ERPהארגונית, להכרח. בעקבות בחינה זאת יש להחליט האם ואיזה שינויים כדאי לבצע, כדי להגדיל ולשדרג את תרומת מערכת ה-ERP, להוספת ערך עסקי ולניצול אפקטיבי ויעיל יותר שלה.

מה חדש בעולם ה-ERP? מהן ההשלכות של מהפכות המחשוב השונות? כיצד ניתן למצות את הערך העסקי של מערכות אלה? תשובות לכל אלה ועוד, בתחקיר שלפניך.

   עולם המחשוב שינה את פניו בשנים האחרונות והוא מחייב את כולנו לעקוב אחרי מה שקורה ולקבל החלטות חדשות. לעומת העבר שבו לכל עובד ידע היה מחשב שולחני שישמש אותו לכל פעילויות המחשוב, כיום המחשבים הניידים מחליפים את התחנה השולחנית והם מופיעים במגוון רחב של צורות: מהנייד הרגיל, לאולטרה-בוק, טאבלט וסמארטפון. יתרה מזאת, בעבר כל המחשבים היו שייכים לארגון, אך היום לפחות חלק מהם שייכים לעובדים. פעם היה רק התקן אחד לעובד, היום יש לפחות 2, פעמים רבות גם 4 או 5 התקנים לעובד. כל אלה יוצרים שפע רחב של דילמות שאיתן צריך המנמ"ר להתמודד ולגבי כל אחת מהן, לקבל החלטה.

   מהן השאלות הקריטיות, שכל מנמ"ר צריך לשאול את עצמו? לאיזה שאלות נוספות כדאי להתייחס? מהן החלופות? השיקולים? כללי האצבע? תשובות לכל אלה, בתחקיר הנוכחי.

משאלות שכיחות של מנמ"רים רבים הן: גמישות, זמינות גבוהה, קלות ניהול וכמובן לחסוך בהוצאות. לכל אלה מציעה וירטואליזציית היישומים מענה. למרות שמדובר בהבטחה גדולה ואטרקטיבית, התחום כמעט ואינו מוכר. לכן, על רקע פריחת הוירטואליזציה והיבטיה השונים, כדאי מאד להכיר את תחום חשוב זה. מצד שני, נדגיש כי תפיסת מימוש אחת של וירטואליזצית יישומים, כן מוכרת לרבים, כתפיסת ה-VDI. אולם הסתכלות רחבה יותר על התחום ובמיוחד על Application-Streaming שנכנסת בתנופה, נותנת ראיה רחבה יותר ותמריץ גדול יותר, לבחון את התפיסה באופן מעמיק.

 מהי בעצם וירטואליזציית יישומים במבט רחב? מהם שימושיה המעשיים? מי מציע פתרונות בתחום, ומה עוד חשוב וכדאי לדעת עליה? על כל אלה ועוד, בתחקיר הנוכחי.

ממומחה בכיר לאבטחה שמענו כי… הגיע הזמן להיפרד מהסיסמאות. לדבריו, אין סיסמא שלא ניתן לפרוץ בשניות… (מיהו ומה הוא מציע, בתחקיר). אז מה עושים בכל זאת כדי לישון בשקט? איך מגיעים מסיסמאות ככורח מסבך, מרגיז ומעצבן, לעולם קל, פשוט ובטוח? הטכנולוגיה שוב מראה את כוחה ויש היום שורה של גישות ופתרונות שמאפשרים לשמור על בטחון מבלי להתיש אותנו. בהמשך תקרא על שיטתRisk Based Authentication, SAML, Caller ID Faker ו-DMARC, כולם מושגים שכדאי להכיר, בעולם הזיהוי החדש.

   מהם הגורמים שמשפיעים על הזיהוי? מהן שיטות ההזדהות החדשות? מהם החידושים בסיסמאות? ומתי יוחלפו הסיסמאות בסריקת DNA? התשובות לכך ועוד, בתחקיר שלפניך.

כסף גדול, הרבה הזדמנויות לחיסכון, דרכים מעשיות שעובדות ובשטח ואפילו אפשרות לחסוך בלי להשקיע כסף (למשל סיוע של חברות יעוץ שמציעות פתרונות מותאמים לארגון, תמורת עמלה מסוימת מהחיסכון), כל אלה מצדיקים יוזמה לחיסכון בתקשורת, כאחת הפעילויות הריווחיות ביותר. גם ראש הממשלה הציג לאחרונה את תרומת הממשלה לחיסכון בהוצאות התקשורת כאחד מהישגיה, מה שנותן חיזוק נוסף לדברים. ענף התקשורת הולך ומתפתח לכיוונים חדשים,  הדרישה לתקשורת זמינה ואיכותית בכל מקום ובכל זמן הולכת וגדלה, ביחד עם התרחבות השימוש בהתקנים הניידים מביאים לאתגרים חדשים בתחום התקשורת. מצד שני, ההתפתחויות השונות, מביאות עימן מגוון רחב של הזדמנויות לחסכון...

  כיצד ניתן לחסוך בהוצאות התקשורת באופן משמעותי? אילו כלים ושירותים חדשים זמינים כיום? איזה טיפים מעשיים יוכלו לעזור? על כל אלה ועוד, בתחקיר הנוכחי.

שוק ההדפסות שוקק חיים ומלהיב. בניגוד לדימוי השכיח של שוק שגרתי ומוכר, מתחת לפני השטח יש הרבה חידושים מלהיבים. הדפסה מכל מקום ועם מגוון רחב של התקנים, גם ללא חיבור למחשב, הן חלק מהבשורות. הדפסה תלת ממדית לכל אחד ואולי בעתיד גם הדפסה של איברי הגוף, הם חלק מהחזון הרחוק. ברמה הארגונית יש שינוי דרסטי ומהותי שיכול לחסוך הרבה כסף, ועליו אנו כותבים בתחקיר ויש עוד שורה ארוכה של תוספים, מדפסות ייעודיות וסרטוני המחשה, שמראים את העתיד המבטיח של עולם ההדפסות.

  לאן הולך עולם המדפסות? אילו חידושים מלהיבים זמינים לארגונים המתקדמים? מהם המחירים והעלויות האופייניות? ובאופן מיוחד איך ניתן להתייעל וכמה ניתן לחסוך (הנתון עשוי להפתיע!)? בכל אלה  ועוד, אנו עוסקים בתחקיר הנוכחי.

בשנתיים האחרונות אנו עדים למספר גדל והולך של איומים חכמים ונסתרים, שלא קל לזהותם מחד ושהנזק שהם גורמים הולך וגדל, מאידך. כניסה לזירת האיומים של גורמי פשע (בעלי יכולות כלכליות גדולות) כמו גם המצב בו מדינות רואות בסייבר זירת מלחמה לכל דבר, יוצרים מצב חדש, שלא היינו מודעים אליו עד היום. לא מדובר רק בוירוסים של פעם, אלא במכלול רחב של איומים, שחלקם הגדול לא מוכרים. עוד נציין, כי חלק גדול מהאיומים ותוצאותיהם, נשארים חסויים מתחת לפני השטח, שכן לפוגעים וגם לנפגעים, יש אינטרס להסתיר את דבר הפגיעה. ראה למשל, המקרה של סחיטות.

  מהם Advanced Persistant Threats? מיהם האיומים שפחות מוכרים? מה ניתן לעשות באופן מעשי מול רמת תחכום זו עם משאבים מוגבלים? על כל אלה ועוד, בתחקיר שלפניך.

אפשרויות לספק תמונה מוחשית מהשטח (באמצעות סמארטפון), לחשוף את הארגון ללקוחות פוטנציאליים חדשים או לקיים וועידת וידאו משולחן העבודה, הם רק חלק מיישומי הוידאו החדשים. אלה הופכים לשכיחים בארגונים, והם עשויים להביא תועלות אפקטיביות רבות בתחומים מגוונים, כאשר התועלות ביישום חכם, עשויות להביא לרווחים וחסכונות, בהשקעה צנועה יחסית. במקביל, השיפור בתשתיות התקשורת, האינטרנט וציוד הוידאו עצמו, מביאים להתרחבות השימוש והדרישה לכך בארגונים. באופן מיוחד נדגיש את ההזדמנות המצוינת למנמ"ר לקדם יוזמות חדשות ולהדק את הקשר עם מנהל השיווק, ששואף לקדם את הארגון ולהגדיל את ההכנסות.

  מהן המגמות העיקריות בתחום הוידאו? ובעיקר - מה הן ההזדמנויות והשימושים העיקריים של וידאו בארגונים? הכוונה והשראה ליוזמות חדשות, אנו נותנים בתחקיר הנוכחי.

 נושא ה-BI הינו אחד הנושאים ה"חמים" בעולם הארגוני, והוא מיושם כיום בהיקפים נרחבים ובצורה עמוקה יותר. סקר גרטנר מצא שתחום זה, הוא כיום הראשון בסדר העדיפויות של המנמ"רים. אחת הסיבות לכך היא שבתקופה של חוסר וודאות ושינויים מהירים, הצורך במערכות עזר שיאפשרו מדידה של המצב הקיים וקבלת החלטות מושכלות לעתיד, הולך וגדל באופן ניכר. סיבה נוספת, היא הדרישה הגוברת מהמנמר"ים להציג ערך עסקי מהמחשוב. בתקופה האחרונה, נושא ה-BI עובר שורה של מהפכות, כתוצר לוואי של מהפכות המחשוב "הגדולות" - הניידות, הרשתות החברתיות, הענן וה-Big Data. הוא מאופיין בהתפתחויות של ממש, ובצדן אלמנט הייפ שמבלבל רבים מהמנמר"ים.

   מהם החידושים המעניינים שכדאי להכיר? מהם הפתרונות המוצעים? כיצד להפיק מהתחום תועלת עסקית מרבית? את כל אלה ועוד, אנו סוקרים בתחקיר שלפניך.

מתוך שיחות עם מומחים, פרסומים בתקשורת כמו גם שיחות עם מנמ"רים רבים, מתברר כי היכולת לדבר בשפת העסק, היא אחת היכולות החיוניות לכל מנהל מידע שרוצה להשפיע ולהתקדם. להבדיל מהשפה הטכנולוגית שעיקרה התייחסות להיבטים הטכנולוגיים, ביטים ובייטים, זמני תגובה, היקפי אחסון, אינטגרציה בין מערכות וכדומה, השפה העסקית מתמקדת בתרומה של הטכנולוגיה לעסק. כיצד היא מסייעת לחסוך בהוצאות להגדלת המכירות ושיפור הריווחיות? מה יהיה ההחזר על ההשקעה? מה הוא מצב תזרים המזומנים? מנהלי מידע שיבינו כי מדובר למעשה בשפה ששונה משפת היום יום שלהם וישכילו להשתמש בה בקשריהם עם הגורמים העסקיים בארגון, יוכלו למצוא שפה משותפת, לתרום להשפיע ולהיות מי שמתייעצים איתו ומקשיבים לדבריו.

  מה המשמעויות המעשיות של לדבר בשפת העסק? על מה כדאי וניתן לדבר? היכן ניתן ללמוד זאת? מנהלים שיבחרו להתייחס לתחקיר זה כקרש קפיצה מקדם, ימצאו בו נקודות רבות להתייחסות ולביצוע.

נושא רישוי התוכנות הופך בשנים האחרונות למורכב יותר והוא הולך ומסתבך. ריבוי ליבות, וירטואליזציה וענן, קונסיומריזציה וניידות, הם חלק מהמגמות שעושות את נושא הרישוי למורכב יותר מאי פעם. כדי להתמודד עם השינויים, לחסוך כסף ולא להיכשל בבעיה של אי שמירת זכויות יוצרים על כל נגזרותיה, יש להיות מודע לתמורות ולהשלכותיהן, להיעזר בכלי ניהול ובקרה ובעיקר להיות ער לתוצאות ולמשמעויות האפשריות, של שימוש בלתי מורשה בתוכנות, במסגרת הארגון.

   מהם הגורמים העיקריים שמשפיעים על הרישוי כיום? מהן הנורמות המקובלות? איזה כלים עוזרים לנהל ולפקח על הרישוי? בכל אלה ועוד, מטפל התחקיר שלפניך.

PaaS או פלטפורמה כשרות, מוסיפה להיצע הרחב של שרותי הענן החיצוניים, את האפשרות לפתח פתרונות לארגון, בצורה גמישה, קלה וזולה. PaaS מספקת יתרונות של יעילות וחסכון בנוסף לגמישות וקסטומיזציה, ובכך משלבת יתרונות מסויימים של תשתית-כשירות מצד אחד ושל תוכנה-כשירות מצד שני. בזמנים אלו, שבהם הדרישה לחסכון ויעילות הולכת וגדלה, במקביל לדרישה למצוינות ומיקוד בפעילות הליבה של הארגון, שרותי  PaaS מספקים עוד כלי עזר חשוב ושימושי, לכל מנמ"ר.

 מהן המגמות העיקריות בתחום מחשוב ה-PaaS? מהם האתגרים בתחום? מה הם השימושים העיקריים של פתרון זה? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

המספר הגדל של איומים כמו גם המורכבות הגדלה של ניהול ושליטה במכלול הרחב של פתרונות הגנה, על מערך המחשוב הארגוני, עושים את הצורך בכלי פשוט ונוח לניהול כולל של האיומים, להכרחי. תחזיות המומחים כמו גם המצב בשטח מראים כי הבנה זאת מחלחלת ליותר ויותר מנהלי מידע והיא מביאה לכניסה בקצב מהיר של התפיסה החדשה (גידול של עשרות אחוזים בשנה בהיקף השוק). באופן מעשי, מדובר על החלפת סל פתרונות האבטחה הקיימים בפיתרון אחד כולל שמפשט את הניהול והשליטה ומאפשר לשלוט בכלל פתרונות האבטחה הקיימים, מקונסולה אחת מרכזית. כך גם ניתן להוזיל עלויות ובמיוחד, את עלויות כוח האדם שיש להקצות לנושא.

מהם יתרונות ה-UTM? מהן החלופות? מהן המשמעויות ליישומו? על כל זאת ועוד, תקרא בתחקיר שלפניך.

נושא ניהול הפרויקטים, שרלוונטי לכל מנמ"ר, עובר כיום שורה של תמורות משמעותיות. החל מהדרישה לערך עסקי ברור ומשמעותי, דרך מיקוד בהשלמת הפרויקט בזמן קצר וכלה בצורך לתת מענה לדרישות אבטחה חדשות. יתרה מזאת, שורה של מהפכות טכנולוגיות שכוללות את: המעבר לעולם הנייד, הכניסה לענן, הרשתות החברתיות, משפיעות גם הן על ההתנהלות, ויש להן נגיעה והשלכות אופרטיביות למספר גדל של פרויקטים. כאשר מוסיפים לכל אלה, את המורכבות הגדלה של הטכנולוגיות, השינויים המהירים וההשפעה הבין מערכתית, שיכולות להיות לטכנולוגיות שונות על הפרויקט, קל להבין כי לסיים פרויקט מחשוב בהתאם ליעדים, בזמן ובעלויות שתוכננו, היא משימה "כמעט" בלתי אפשרית.

איך בכל זאת ניתן להתמודד עם כל הקשיים? מהן התמורות העיקריות בתחום זה? מהם הפתרונות המוצעים? את כל אלה ועוד, אנו סוקרים בתחקיר שלפניך.

סטנדרט הHTML5- הולך וצובר תאוצה בשנה האחרונה. ניתן לראותו כטכנולוגיה חשובה ומעניינת, שמשלימה את מחשוב הענן ומרחיבה את האפשרויות המובנות בכלי העבודה המרכזי שכולנו עושים בו שימוש - הדפדפן. התקן עדיין לא הושלם, אבל הוא כבר ישים באופן חלקי, כולל שורה ארוכה של שיפורים טכניים, שייתבטאו בטווח הארוך בייעול עסקי של עולם היישומים. עיקר ההשלכות המעשיות שלו, יהיו היכולת לכתוב יישומים חוצי פלטפורמות, שמנצלים טוב במיוחד התקני מחשוב נייד.

  מהן המגמות המשפיעות על סטנדרט HTML5? מה תהיה השפעתו על הארגונים והמפתחים? לאיזה אתגרים חשוב להתייחס? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

נושא הפיתוח לסלולר הוא אחד התחומים המתחזקים כיום בעולם המחשוב. מאז שנת 2007 בה סטיב ג'ובס הציג את האייפון המקורי, ובעקבותיו כניסת חברות כמיקרוסופט וגוגל לתחום, מאות מיליוני מכשירים סלולריים חכמים מציפים את עולמנו. הדרישה לשילוב הסמארטפונים בארגונים מגיעה ישירות מהעובדים והלקוחות, שלא משאירים ברירה למנמ"ר ולהנהלה אלא להענות לדרישה. כיום, שימושי הסלולר בארגונים חורגים בהרבה משיחות ומיישומים פשוטים והם הולכים ומשתלבים לרוחב ולעומק הליבה העסקית של הארגון ובעקבות זאת נדרשת היערכות מתאימה.

  מהן המגמות המשפיעות על תחום הפיתוח לסלולר? איזה שימושים נפוצים יש לסמארטפונים עבור ארגונים? לאיזה דילמות חשוב להתייחס? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

לאור החשיבות שהולכת וגדלה לטכנולוגיה כמנוף שמקדם ארגונים ועסקים, הולכת וגדלה החשיבות לחיזוק השפעת המנמ"ר. שכן, מנמ"ר בעל עמדה ועוצמה, הוא מתכון מבטיח לייעול וקידום הארגון כולו. לכאורה, "תראה להם כסף", ו"תחסוך להם כסף" הן  שתי המלצות שקל להבין כי מנמ"ר שיממש אותן, צפוי להתקדם. אולם, בחיים האמיתיים מתברר שלא רק התוצאות מדברות, ויש לעשות דברים נוספים כדי לקדם את מעמדו למקום הראוי לו. באותם "דברים" נוספים, נתמקד הפעם.

איך לקדם את מעמד המנמ"ר באופן מעשי? איזה טיפים מעשיים יוכלו להביא תוצאות מהירות? איך להעביר את ההמלצות מהנייר למציאות? כמקור להשראה והזדמנות להערכת מצב אישית, אנו מביאים את תחקיר זה.

נושא הטיפול בתקלות מחשוב הוא נושא מרכזי שמעסיק כל מנמ"ר. בשנים האחרונות מתרחשות בתחום זה שתי מגמות קוטביות: האחת היא ריבוי תקלות שנובע מריבוי התקנים, קשיי שילוב ומורכבות המערכות; השנייה היא סל תפיסות, פתרונות וכלים חדשים, שנועדו להתמודד עם המספר הגדל של תקלות. לפיכך, מודעות לתמורות בתחום זה ובחינת השלכותיהן, במסגרת דיון אגפי על מצב תקלות ה-IT בארגון, כמו גם חשיפה לכלים והתפיסות החדשות, יהיה בהם כדי להפחית ולצמצמם את נושא כאוב זה, למנוע נזקים ולהקטין את הוצאות הארגון.

  מהן המגמות המשפיעות על תקלות המחשוב וההתמודדות אתן? כיצד ניתן לפשט את הטיפול בתקלות? אילו עוד תובנות חשובות כדאי לקחת בחשבון? על כך ועוד, בתחקיר זה.

ההכרה כי רעיונות טובים הם אחד הגורמים העיקריים שיכולים לקדם את הארגון, הולכת ומחלחלת לארגונים, במיוחד בחו"ל. חברת גרטנר מסווגת את תחום זה כאחד התחומים שמוכן לקראת בשלות וכניסה ליישום במיינסטרים. בארץ לעומת זאת, התחום נמצא בראשית דרכו והוא כמעט אינו מוכר. בעוד שיוזמה מהותית לקידום הנושא צריכה להגיע מההנהלה, מנמ"ר יזמי שיהיה ער לאפשרויות החדשות: לאסוף, למיין, לסנן רעיונות ולהציף כלפי מעלה את הטובים ביותר, יוכל לתרום ערך עסקי משמעותי לארגון, ובכך לקדם את מעמד גף המחשוב כמו גם את מעמדו האישי.

  מאחר וכיום כמות הרעיונות החדשים שמתעוררים, יחד עם היכולת הנוחה לטפל בהם באופן מושכל, גדולים מאשר בעבר, אנו חושפים את הפוטנציאל וההזדמנויות שיש בניהול ממוכן של תחום זה, עם דגש מרכזי לתוכנות ייעודיות שנועדו לטפל בו.

שרתי הבלייד נמצאים כיום במגמת עלייה ביכולותיהם וכן באימוצם באירגונים. יתרונותיהם הרבים והצמצום ההדרגתי בחסרונות, הופכים אותם לטכנולוגיה אטרקטיבית במיוחד. החיסכון המשמעותי במקום, כסף וחשמל, כמו גם ההיבט הירוק, TCO נמוך, שימושים חדשים ואפשרות רתימה פשוטה לסביבת ענן ווירטואליזציה, שומרים על מגמת עלייה בהיקף הכנסתם לארגונים, וזאת על אף מחירי השקעה ראשונית גבוהים בהשוואה למערכות השרתים הרגילים, שגם הם נמצאים במגמת עלייה. ההיצע הקיים כיום בשוק, כולל שירותים נלווים כמו ייעוץ, אפיון המערכת ומבצעים שונים, מאפשרים למנמ"רים למצוא פיתרונות בלייד בהתאמה גבוהה לצרכיהם ולכן כדאי וחשוב להיות מודע לחידושי הבלייד.

   מה התחדש בעולם הבלייד? איך ניתן לחסוך בעזרתם סכומים לא מבוטלים של כסף? אילו מוצרים קיימים בשוק ואיזה חלופות יש להם? כל זאת ועוד בתחקיר שלפניך.

כיום כאשר מחשוב ענן, סמארטפונים, ניידות ומהפכת הרשתות החברתיות הפכו ל"מטבעות שחוקים", חשוב לדעתנו יותר מתמיד, להסתכל מתחת לפני השטח. הטכנולוגיה מסייעת לחולל מהפכות ("האביב הערבי" הוא אולי הדוגמא הבולטת ביותר) ומביאה מגוון רחב של הזדמנויות חדשות שהבשילו ונכנסו למיינסטרים: IMDB, Code QR, Big Data, זיהוי קולי, VTL, FCoE, אם רק נזכיר טכנולוגיות אחדות שסקרנו לאחרונה. כך, למנמ"ר היצירתי שרוצה להוסיף ערך עסקי לארגון, יש כיום מגוון הזדמנויות רחב מתמיד, ועליו רק לבחון ולהחליט מה מתאים לארגון וללקוחותיו. ביחד עם זה, נדגיש כי השנה הקרובה תצטיין באי וודאות גבוהה מתמיד, מספר האיומים והסכנות הצפויות יגדלו משמעותית, וגם המשבר הכלכלי שתלוי ועומד באוויר, עלול להביא לקיצוץ תקציבים ניכר.

  לאחר שעברנו על מרבית הסיכומים והתחזיות החשובים, כדי להראות תמונה שכוללת מפת דרכים לצפוי לנו, אנו מביאים הפעם, סיכום של 2011, התחזית וההמלצות שלנו ל-2012.

ענן היברידי מתאר תפיסת מחשוב מרכזית, שתהיה שכיחה בארגונים רבים בשנים הקרובות. מחשוב היברידי מאפשר ניצול יתרונות הסקלאביליות והחיסכון הכלכלי של מחשוב ענן ומאפשר להעביר משאבים לענן חיצוני, להתייעל ולחסוך. כיום, יישום ענן היברידי עדיין מצומצם, אולם אין ספק שבעתיד הקרוב הוא ייתרחב בהדרגה. בימים אלה, שבהם הדרישות לגמישות, ניידות, חסכון ויעילות גדלות כל הזמן, יישומי מחשוב ענן הם פתרון חשוב ורב פוטנציאל וענן היברידי, הוא אפשרות מעניינת במיוחד.

 מהן המגמות העיקריות בתחום המחשוב ההיברידי? מהם האתגרים בתחום? למה חשוב לשים לב בבחירת פתרונות ניהול? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

כניסתו  של iPhone 4S לארץ לאחרונה, מביאה בכנפיה בשורה גדולה - כניסה מואצת של טכנולוגיות זיהוי דיבור. יישום SIRI שנמנה על אחד החידושים המרכזיים באייפון החדש, צפוי לדעת מומחים, להביא לכניסת הטכנולוגיה למיינסטרים, בדומה למה שקרה בתחום מסכי המגע. לפי גרטנר, מדובר באחת הטכנולוגיות המבטיחות שעברה את שלב ההייפ, נמצאת קרוב מאד לשלב הפרודוקטיביות ובדרך להיכנס למיינסטרים. עדיין מדובר על ראשית הדרך ומצד שני מדובר על אוסף טכנולוגיות מבטיחות שיכולות להוסיף ערך עסקי משמעותי ולהשפיע במידה רבה על האופן שבו אנחנו מתקשרים. קשת היישומים רחבה כבר היום והיא הולכת וגדלה בהתמדה.

  האם זיהוי דיבור יהיה הממשק הבא שלנו? "חומר גלם" למחשבה והכרת הפוטנציאל שטמון בזיהוי הדיבור אנו נותנים הפעם, בתחקיר זה.

  פריצות מוצלחות לאתרי ה-CIA, המוסד ושירות הביון הבריטי (MI6) הוכיחו שאין אתר חסין. משיקולי מגבלות תקציב וידע, קשה ואולי גם בלתי אפשרי להגן באופן מלא על אף אתר. יחד עם זאת, אין סיבה להרים ידיים. שכן, כיום בעידן הרשתות החברתיות, הגלישה המוגברת מהתקנים ניידים והתפתחות הקניות ברשת, האתר הארגוני הופך להיות חוליה משמעותית במערך התקשורת הארגונית ופעמים רבות גם מרכיב עסקי חשוב. לכן שאלת אבטחתו אינה מוטלת בספק. הדילמות הן כמה כדאי להשקיע? ובמה? 

  מהן המגמות האחרונות בתחום אבטחת האתרים? מהם האיומים השונים? מהם הפתרונות והשיקולים שיש לעשות בתחום זה? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

Big data הוא כינוי שניתן למגמה (או תופעה) של הצטברות כמויות ענק של מידע בארגון, שרובו הגדול בלתי מובנה. מעבר לבעיות האחסון של מידע זה, מדובר על משאב יקר ערך שקיים בארגון ואינו מנוצל, עקב הקושי הפרקטי לסנן, למיין, לקטלג ולארגן ובעיקר, להפיק ממנו תובנות בעלות ערך לקידום הארגון. בעוד שמרבית הארגונים מודעים להצטברות הגדולה של המידע, רק מעטים מרימים את הכפפה ונערכים לטיפול בו. בתחקיר זה אנו נותנים תמונה עדכנית על עולם ה-Big data והפוטנציאל הטמון בו, כדי לעורר עניין וללמוד על ההבטחה הטמונה בו. מאחר ולצד מגמות מפתח כמו הענן, הוירטואליזציה ופריחת ה-BI, מדובר במגמה מרכזית שמתחברת ומתקשרת לכולן, חשוב לכל מנמ"ר להכיר נושא זה.

  אילו כלים זמינים, למתן מענה למגמה? אילו הזדמנויות חדשות היא פותחת? אילו אתגרים? על כך, בתחקיר שלפניך.

עם פריחת האינטרנט, כולל שלל סוגי אתרים שבהם הגולשים מבטאים את דעתם: רשתות חברתיות, בלוגים או אתרי קניות, מוניטין הארגון, השבחים או ההשמצות, מסוגלים להתפשט במהירות האינטרנט לכל העולם, וגם התוצאות העסקיות, עשויות להשתנות בין לילה. קיימת היום שורת דרכים שבהן ניתן לעקוב אחר "מקרי קיצון" ולנצל אותם לטובה (במקרה של פידבק חיובי) או להגיב במהירות (להשמצות וביקורת שלילית) ולצמצם נזקים. כמו כן, ניתן לזהות לקוחות שמצהירים על כוונת נטישת שירות (לדוגמא חברה סלולארית). כלי עזר שיסייעו לעקוב אחר מוניטין הארגון, מוצריו ושירותיו, יוכלו להוסיף ערך עסקי אמיתי ומשמעותי לכל ארגון. הם מהווים כיום הזדמנות נוספת עבור מנהלי המידע, שרוצים להראות כיצד ה-IT תורם לארגון, ובכך לקדם את מעמד גף המחשוב.

  מהם הכלים התורמים לשמירת המוניטין? מהם הצעדים שיש לנקוט בהם על-מנת לנהלו כראוי? מהו הנזק העלול להיגרם במידה והתדמית תפגע? זאת ועוד, בתחקיר שלפניך.

IMDB   - In Memory Database Management, היא גישה לתפעול וניהול בסיסי נתונים גדולים בזיכרון, במקום בדיסק. בדרך זאת ניתן להאיץ באופן ניכר את זמני העיבוד של המחשוב, שכן זמני התגובה של הדיסקים נאמדים במילי שניות, לעומת מיקרו ולפעמים ננו שניות במקרים של זיכרונות מהירים. דהיינו, שיפור ביצועים של פי אלף ויותר. הירידה התכופה במחירי הזיכרונות למיניהם, מול ההתייקרות התלולה במחירי הדיסקים, עושים את יישום זה כיום, לכדאי מתמיד. בעוד שהטכנולוגיה ידועה ומוכרת, היא נכנסת יותר ויותר לשימוש לאור פריחת המודעות ל-Big Data - מצבורי מידע גדולים במיוחד, שלא קל לנהל ולנתח. נדגיש, כיIMDB  משמש בעיקר לניתוחי BI, חיפוש מהיר וכן לביצוע טרנזקציות מהיר יותר.

 כיצד IMDB מיושם בארגונים באופן מעשי? לפי אילו שיקולים כדאי לבחור פתרון מטכנולוגיה זו? היכן ומתי כדאי ליישמה והיכן ומתי לא? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

QR Codes (Quick Response Codes) היא טכנולוגיה חדשה ומבטיחה, שפותחת הרבה הזדמנויות עסקיות מעניינות ומאפשרת למנהלי המידע להציג עוד הזדמנויות, להראות ערך עסקי עם ה-IT. מהפכות הניידות כמו גם הרשתות החברתיות, לצד ההזדמנויות לחיסכון ביישומים מקובלים דוגמת לוגיסטיקה וזיהוי, יוצרים כר נרחב של הזדמנויות חדשות ומלהיבות להשתמש בה. כך למשל, אפשר להפיץ מידע מכל סוג באופן נרחב ובעלות נמוכה ולהגדיל את קהל הלקוחות ומצד שני, לאסוף פרטי מתעניינים, ולהזין את מערכות ה-CRM הארגוניות במידע רב ערך.

  מה חשוב לדעת לגבי QR Codes? כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל שגלום בהם? אילו פתרונות נוספים קיימים בשוק לצורך זה? את כל אלו ועוד, תמצא בתחקיר שלפניך.

ריבוי המהפכות והחידושים הטכנולוגיים במחשוב, משפיעים במידה ניכרת על נושא כוח האדם בארגון. פריחת המדיה החברתית, מציעה מגוון דרכים חדשות לגיוס אנשי מחשוב איכותיים. התפתחויות במובייל ובוירטואליזציה, מאלצים למצוא עובדים שמתמצאים בהם, ואין זה פשוט למצוא בעל ניסיון בתחומים טריים כל כך. היבט נוסף של הנושא, הוא הטיפול באנשי המחשוב המבוגרים, אשר מצד אחד נתפסים - לא בהכרח בצדק, כמי שמתקשים להבין טכנולוגיות חדשות, ומצד שני מביאים עמם ניסיון מעשי, שחסר לעובדים צעירים רבים. תחקיר זה, נועד להתעמק בהיבטים אלה ולתת חומר למחשבה, כמו גם לספק שורת הצעות ופתרונות, לסייע ולייעל את הטיפול באנשי המחשוב בארגון.  

  מהן המגמות שמשפיעות על הטיפול באנשי המחשוב? מהם החידושים בשיטות הגיוס וההכשרה? אילו טיפים כדאי לקחת בחשבון, בטיפול בנושא זה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.  

ב-3 לנובמבר 2011 הציגה גוגל שינוי מהותי באלגוריתם החיפוש, שעשוי להשפיע על 35% מתוצאותיו, לעומת השינוי הקודם - "פנדה", שהשפיע על 12%. לאור חשיבות האתר הארגוני, והנוכחות הגדלה של לקוחות קיימים ופוטנציאליים ברשת, בחרנו לתת תמונה כוללת בנוגע לקידום תחום עסקי חשוב זה. עקב ה"מהפכות" החדשות של סמארטפונים וטבלטים, הרשתות החברתיות והוידאו, ניתן למנף את השימוש באתר בקשת רחבה יותר של הזדמנויות ומכאן גם גדל הצורך לקדם את האתר בהתאם. בשונה מהעבר, שבו התייחסו לקידום האתר בעיקר במסגרת קמפיינים שיווקיים בבאנרים ובמנועי חיפוש, קידום אורגאני (במסגרת SEO - Search Engine Optimization) או פרסום ממומן (PPC), ישנם כיום תחומים חדשים שבהם כדאי לפעול, כמו גם הזדמנויות חדשות שכדאי לנצל, כדי להביא יותר כניסות לאתר.

  מהו מגוון ההזדמנויות החדשות לקידום האתר הארגוני? כיצד ניתן למנף את האתר להגדלת הכנסות? כיצד להדק בעזרתו את הקשר עם הלקוחות? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

בעוד שמרבית המנהלים יודעים על קיומם של Office 365   ושל Google Apps, לא רבים התנסו בפועל בחלופות האלה ובחנו את האפשרות המעשית ליישמן. לכאורה יש סיבות טובות לבחינה שכזאת והן רק תלכנה ותגדלנה. השפעת הניידות, השתנות תמהיל התקני הקצה, העבודה מרחוק בכלל ומהבית בפרט, קונסיומריזציה, המעבר לענן וכמובן ההזדמנות לחסוך בהוצאות באופן ניכר. לדעתנו, כיום, לא מדובר עדיין על תחליף לחבילת אופיס המוכרת, אך זהו פיתרון אפשרי משלים למגמת הקונסיומריזציה, למפעילי הטאבלטים, ולצרכים ייחודיים. המסר העיקרי שלנו, הוא שיש פתרונות זמינים לצורך חדש שילך ויגדל, כאשר הכרת החלופות השונות תוכל לסייע בבחירת פיתרון סטנדרטי, כמו גם כזה שיהיה קל לתמוך בו ולשלבו בארגון. כאן אנו מביאים את ההמלצות שלנו, בכדי לתת חומר גלם למחשבה ואולי גם טריגר להתנסות. 

מתי והיכן מתאים ליישם את חבילות המשרד המקוון? כמה זה עולה? מה היתרונות של כל אחת מהחבילות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

המציאות המשתנה סביבנו, עם כניסת טכנולוגיות חדשות שמאפשרות חסכון, כמו מחשוב ענן ווירטואליזציה, וטכנולוגיות "מסבכות" כמו סמארטפונים ואיומי האבטחה שמתלווים אליהם, עושים את מלאכת הכנת התקציב לשנה הבאה, למורכבת יותר ממה שהיה בעבר. על רקע סביבה כלכלית עולמית חסרת וודאות ושינויים גיאו-פוליטיים שמשליכים על ארגונים רבים, המשימה הופכת למורכבת עוד יותר. אין מתכון אחד מקובל ואין דרך אחת לתכנן את התקציב שמתאימה לכולם. מול אלה, נתונים נורמטיביים, הבנת המגמות המשתנות, כלי עזר שימושיים וחוות דעת מומחים, יוכלו לסייע לכל מנמ"ר.  לכן, לאלה שעוסקים בימים אלו בהכנת התקציב למערך המחשוב לשנה הבאה, אנו מקווים שהדברים שמובאים במסגרת תחקיר זה, יסייעו במשימה חשובה זו.

  אילו מגמות משפיעות על תקציב המחשוב? מה צפוי להיות היקפו מתוך סך התקציב הארגוני? איך כדאי לתכנן אותו? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  מעטים מאלה ששיחזרו מידע מקלטות, לא נתקלו בבעיה של נתונים חסרים או משובשים. במקביל, זמני גיבוי ממושכים והתעסקות כוללת מורכבת (במיוחד בהיבט של שינוע ואחסון הקלטות) "קראו" לפיתרון אמין, מהיר, פשוט וזול יותר, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את מכלול מרכיבי ה-TCO. ה-VTL ודור ההמשך שלו - הגיבוי לדיסק, הם הפתרונות העדכניים לצורך זה. תפיסת ה-VTL איננה חדשה, אולם בתקופה האחרונה היא זוכה לתנופה, תאוצה ואימוץ נרחב, ובעקבותיה התפתחה גם גישה מתקדמת יותר של גיבוי לדיסק. הצורך בטכנולוגיות אלה, מתחדד על רקע הגידול בדרישה לאחסון, והצורך לשפר את ניצול ואמינות האחסון הקיים.

  כיצד בנויות מערכות VTL וגיבוי לדיסק? מה כדאיותן הכספית? ואילו ספקים בולטים מציעים אותן? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

הקונסיומריזציה מגדירה מצב שבו עולם המחשוב הצרכני משפיע על המחשוב הארגוני. באופן מיוחד, היא מתייחסת לחומרה או תוכנה בהם משתמש העובד באופן פרטי, שמשמשים אותו גם לצורך עבודתו. זה יכול להיות ציוד נייד (לפטופים, סמארטפונים, טאבלטים) או נייח (מחשב אישי) וגם תוכנה (שרות מייל מקוון למשל). תופעה מתגברת זו, מצעידה את עולם המחשוב הארגוני קדימה ומספקת חסכון ברכש. מצד שני, היא מחריפה שאלות שונות של יחסי עובד מעביד ומציבה סיכוני אבטחה רבים, לצד שורה ארוכה של היבטי ניהול ונהלים שיש לעדכן, כולל התייחסות לנגזרותיהם מסדר שני ושלישי. לכן, לאור ההתחזקות הצפויה של מגמה זו, חיוני להכירה, להבין את השלכותיה ולהיערך אליה בהקדם.

  מה חשוב לדעת בנוגע למגמה שמשנה את כללי המשחק בעולם המחשוב? כיצד יש להתכונן אליה? אילו פתרונות ומוצרים קיימים בשוק לשם כך? כל אלו ועוד בתחקיר שלפניך.

 מעל 1200 יישומים חדשים מועלים מדי יום (50 בכל שעה), לאנדרואיד לבדה - www.androlib.com/appstats.aspx. נתון זה ממחיש יותר מכל את הקצב הדינאמי שבו החדשנות מחלחלת לחיינו. כאשר נסתכל על סביבתנו המקצועית, קל להבחין כי אנו מוקפים בשפע רחב של טכנולוגיות. כך שמי שירצה למנף אותן, בעזרת חשיבה יצירתית, יוכל לתרום לארגון ולחברה בכלל, ערך עסקי מוחשי ומשמעותי. אם נסתכל על חברת אפל שיצאה עם שורה של חדשנויות: iPod, iPhone, iPAD, נראה חברה ששינתה את העולם, ובו זמנית הפכה להיות לחברה הגדולה בעולם והכול על בסיס חדשנות טכנולוגית. לאור כל אלה, מנהלי מידע שרוצים להתקדם ולקדם את ארגונם, יכולים בקלות יחסית ל"רכב" על סוס החדשנות ולשבור שיאים. כיוונים, רעיונות השראה ודוגמאות, בהמשך....

  כיצד ניתן לקדם את החדשנות בארגון? מהי תרומת הטכנולוגיות השונות להפקת תועלת עסקית? מה אנו צפויים לראות בעתיד בנושא זה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  את הגיליון הזה אנו מקדישים לזכרו של סטיב ג'ובס שהלך  לעולמו וגילם בדמותו יותר מכל את המושג - חדשנות!

מה הסיכון הכרוך בכשל בהגנה על הפרטיות? האם עדיין נותרה פרטיות באינטרנט? כיצד מבטיחים מניעת דליפה קריטית?  שלל מגמות שנראות כיום, מסבכות את נושא זה והופכות אותו לנושא רגיש במיוחד, עבור כל מנמ"ר. התפתחות האינטרנט ועידן השיתופיות שינו  את תפיסת הפרטיות, והביאו משתמשים לוותר במידה רבה על פרטיותם, בתמורה לנוחות וגישה למידע. מדובר בשורת דילמות ארוכה, שמחייבת ארגונים להחליט ולאכוף מדיניות. אין נוסחא ואחת ולכל ארגון יש את השיקולים שלו. יחד עם זאת, הדבר החשוב הוא להכיר את ההיבטים השונים וההשלכות של הפרטיות, ולקבוע מדיניות ברורה שאותה  יש להפיץ ולפעול ליישומה. במסגרת תחקיר זה,  התמקדנו בהצפת ההיבטים השונים, כנקודות ייחוס לחשיבה וגיבוש מדיניות ארגונית.

כיצד ניתן להתמודד עם נושא הפרטיות בארגון? מהן הדילמות המרכזיות העומדות בפני המנמ''ר? מהם ההיבטים המשפטיים והרגולטוריים? התשובות בתחקיר שלפניכם.

הוירטואליזציה נכנסה כיום כמעט לכל ארגון והיא הולכת ומתפשטת. חברת VMware שמובילה את השוק, חשפה לאחרונה שורה של מוצרים ופתרונות חדשים ומעניינים, בנוסף להיצע הרחב ממילא של מוצריה. באופן מיוחד נדגיש את הקשר שהולך ומתהדק בין וירטואליזציה למחשוב ענן, קשר שבא לביטוי בולט,  בכיוון העתידי שאליו הולכת החברה. לכן, עבור כל מנהלי המידע שמחפשים הזדמנויות וכיוונים חדשים בתחום הוירטואליזציה, כמו גם מענה לבעיות הקיימות, של שרידות ואבטחה, הכרת ארסנל ההצעות של VMware יכולה להיות  דרך נוחה ומהירה להסתכל קדימה. בגלל שהוירטואליזציה דומיננטית ומרכזית לכולנו, חשבנו כי סקירת היצע הפתרונות של VMWARE, יכולה להיות פתיחה יפה, לשנה העברית החדשה.

מה מציעה לנו VMware? מה הערך המוסף של הפתרונות השונים? מהן האלטרנטיבות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

לינקדאין הינה רשת חברתית המיועדת למגזר העסקי והמקצועי והיא טומנת בחובה, הבטחה לשורה של הזדמנויות עסקיות חדשות. מי שישכיל להכיר אותה באופן מעמיק, ימצא בה כר נרחב של מידע שימושי, איכותי ורלוונטי, שיוכל לקדם אותו מבחינה אישית וארגונית. בשימוש נכון, ניתן להכיר אנשי מקצוע ועמיתים לעבודה, מהארץ ומהעולם, להרחיב את הקשרים העסקיים וליצור הזדמנויות עסקיות רבות, כגון שיתופי פעולה והשגת מודיעין עסקי מועיל. בנוסף, ניתן דרך הרשת החברתית למצוא עובדים חדשים, בעלי פרופיל ייחודי מבוקש. מצד שני, בכדי להשיג את התועלות, יש להשקיע בכך זמן לא מועט ולהיות פעיל, ליצור ולטפח, את רשת הקשרים. 

  כיצד יכולה linkedin להועיל ברמה האישית והארגונית? מהי הדרך היעילה ביותר להשתמש בה? במה מומלץ להשתמש? כיצד ניתן להתחיל? על שאלות אלו ועוד עונה התחקיר שלפניך

כ-40% מהארגונים שנפגעו במגדלי התאומים, השבוע לפני כעשר שנים, לא שרדו בגלל  חוסר יכולת לשחזר ולשקם את מערך המידע שלהם. על רקע ההוריקן שהכה בארה"ב לפני שבועיים, לאור חששות גדלים מרעידת אדמה עוצמתית בישראל ועד חוסר הודאות לגבי מה ילד יום, לאחר הכרזתה הצפויה של מדינה פלשתינאית, עוד פחות משבועיים, נראה שתוכנית הערכות להמשכיות עסקית, היא מרכיב חיוני לכל מערך מחשוב ארגוני. במקביל, הטכנולוגיה כמו תמיד מתחדשת והיא מביאה הרבה בשורות ופתרונות חדשים.

לאלה שכבר פעלו בתחום, למי שמתכנן לעשות זאת ואולי גם למי שהנסיבות מנעו ממנו לפעול, אנו נותנים תמונת מצב, "חומר גלם" למחשבה, כלים, הכוונה ועזרים להיערך לעתיד הלא ידוע. 

  מה עלותה הממוצעת של שעת השבתה בארגון? אילו אמצעי עזר להתאוששות מאסון קיימים? מהן הפעולות שמומלץ לנקוט כדי לממש BCM ביעילות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.  

  לבזבוז יותר משעתיים ביום עבודה, יכולה להגיע תופעת ה-Cyber-loafing - גלישה מוגזמת באינטרנט למטרות פרטיות ובזמן העבודה. פעילות זאת גורמת לנזקים לארגון מכמה היבטים: בזבוז זמן ופגיעה בפרודוקטיביות, סכנת דליפת מידע (למשל אם כותבים בפייסבוק מידע רגיש על הארגון), כניסת נוזקה (למשל אם מורידים קבצים מאתרים בלתי מורשים) והסתבכויות שונות שעלולות לפגוע במוניטין העסקי (לדוגמא גלישה לאתרי הימורים מתוך מחשב בארגון). הבעיה החמורה יותר היא שלאור המגמות הקיימות, פעילות זאת צפויה להתרחב יותר יותר. מצד שני, יש כיום כלים ושיטות יעילות, שמסוגלים לתת לכך מענה מקיף. מעבר להם, חיוני להגדיר וליישם מדיניות ברורה וחכמה, בשיתוף פעולה של כל המעורבים בנושא. 

  באילו היקפי נזק מדובר? מהן המגמות שיגדילו את הנזקים עוד יותר? כיצד מתמודדים איתן? על כל אלה ועוד, בתחקיר שלפניך. 

נושא התשלומים האלקטרוניים הולך וצובר תאוצה בצורות שונות. החל מתשלומים באינטרנט, דרך השימוש בפייפל, חברות סליקה, הארנק האלקטרוני והסמארטפונים שצוברים פופולאריות, כולל מגמה חדשה שתופסת תאוצה, של תשלומים דרך סמארטפון בטכנולוגית NFC. לצד מערכות SWIFT ומערכותEDI , שהם הפתרונות הקלאסיים, בהם התבצעו מרבית הפעולות עד לשנים האחרונות, אנו רואים שלל טכנולוגיות, שמשנות את פני עולמות השיווק והמכירות, מהמלצות על מוצרים דרך רישות חברתי ועד הצעת מוצרים ללקוח, שמתבססים על זיהוי מיקומו.  

  מהם המגמות והחידושים בתחום זה? מהם היישומים הקיימים וכיצד ארגונים יכולים לנצל זאת? מהן המגבלות שעשויות לעכב את ההתפתחויות? על כל אלה ועוד, בתחקיר שלפניך.

המשבר הכלכלי העולמי בשנים 2008-2009, גרם בארגונים רבים, להשהיה מסוימת של תחזוקת התשתיות, עובדה שגרמה לגידול בהוצאות השוטפות. במקביל, כל מערך המחשוב הולך ומשנה את פניו. כניסת התקני הקצה החדשים כמו הסמארטפונים והטבלטים, מעבר למחשבים ניידים במקום מחשבים שולחניים, עבודה מרחוק, כניסת הענן וכמובן הוירטואליזציה, משנים את הנוף המוכר והם מחייבים מחשבה והתארגנות מחודשת, לארגון כולל של תחזוקת מערך המחשוב הארגוני. יתרה מזאת, התווספות טכנולוגיות, המורכבות הגדלה, הצורך באינטגרציה רחבה, עושים אותו לשברירי ופגיע, דבר שעלול לגרום לבעיות השבתה וזמינות חמורות מבעבר. מצד שני מתרבה מספרם של הפתרונות המעניינים והחדשניים, מצב שיכול לסייע ולהקל על נטל התחזוקה, כמו גם לחסוך כסף רב.

  כיצד משדרגים את הקיים? איך נערכים לתמורות? איזה  פתרונות יוכלו לסייע? על שאלות אלו ועוד, בתחקיר שלפניך.   

ההודעות האחרונות של גרטנר, לפיהן כ-94% ממחשבי ה-PC החדשים נמכרים עם Windows 7, וכן העובדה שהיא תהיה מותקנת על 42% ממחשבי ה-PC החדשים עד סוף השנה, מעלים לסדר היום את השאלה - האם לשדרג ל-Windows 7? בינתיים, Windows XP מוכיחה את עצמה. היורשת  8 Windows תוכרז אי שם ב-2012, כאשר מערכת בדוקה ועדכנית תהיה רק באמצע 2013 או לאחר מכן. התמיכה ב-Windows XP תיפסק באפריל 2014, כאשר לקבלת החלטה והערכות למעבר נדרשת לפחות שנה. אז מה עושים? את הדילמה מחריפות שאלות כמו: האם בכלל יש צורך בשדרוג, לאור בלאי טבעי של מחשבים שמוחלפים במחשבים עם מערכת ההפעלה החדשה? זאת מול היתרונות לתחזוקתיות, יותר פרודוקטיביות, חיסכון בחשמל והיבטי אבטחה משופרים. אם נוסיף את העובדה של כניסת התקני קצה חדשים ומספר חלופות מעניינות שזמינות היום בשוק, נראה כי הדילמה לא פשוטה. 

  מהם החידושים המשמעותיים ש-Windows 7 מציעה? מה צפוי להיכלל ב-Windows 8? למי מומלץ לעבור למערכת Windows 7 ומתי? על כך ועוד, מרחיב התחקיר שלפניך.  

נושא מחשוב הענן הוא בין המגמות הבולטות ביותר בעולם בשנת 2011, אך בישראל, נראה שהדברים רק מתחילים להבשיל. תחום ה-SaaS (תוכנה כשרות) נמצא יחסית בשימוש נרחב בקרב ארגונים, בעוד IaaS (תשתית כשירות) ו-PaaS (פלטפורמה כשירות), התחילו להיות מיושמים בכמה פרויקטים ראשוניים (כמו במשרד החינוך). גם למומחים וגם לספקים, יש ביקורת על השוק המקומי, אך ישנה הסכמה רחבה, לגבי היתרונות החשובים של מחשוב ענן בכללותו, ולגבי התחזית שבתוך מספר שנים, אחוז גדול מהארגונים ייעזר בו.

  תחקיר זה יסייע לך לקבל תמונת מצב עדכנית, על מצב הענן בישראל כמו גם יספק לך רעיונות, תובנות, שיקולים ומקורות, בגיבוש הערכת המצב שלך.

  מהם היתרונות והחסרונות של קבלת שירותי ענן מהארץ, לעומת חו"ל? כיצד מומלץ לבחור ספק? מהן שיטות התמחור הנהוגות כאן? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  השימוש בטלפון הסלולארי בכלל ובסמארטפון בפרט, מתרחב משמעותית עבור הצרכן הפרטי והארגוני כאחד. עובדה זו מהווה אתגר מיוחד לגף המחשוב, לאור מגמת חיבור מכשירים אלה למערך המחשוב. בנוסף, כוח המחשוב בהם  מתקרב לרמת מחשבי PC, ולכן הם עשויים לשמש כדלת אחורית לחדירת נוזקה לארגון. מלבד היותו כלי תקשורת, הסמארטפון משמש ככלי לאחסון מידע בנושאים רבים, החל מרשימת אנשי קשר, אימיילים והודעות טקסט וכלה בפרטי חשבונות בנק ומידע ארגוני רגיש. בעקבות זאת, הסמארטפונים הופכים למטרה אטרקטיבית עבור האקרים ולאובייקט לגניבה. עובדות שדורשות תשומת לב, יחד עם לימוד אפשרויות למגננה.

  מה חשוב ללמוד ולדעת בנושא אבטחת הסלולאר? מהם האתגרים העומדים בפני ארגונים בכלל ומחלקת ה-IT בפרט? איזה פתרונות זמינים? על אלה ועוד, תקרא בתחקיר שלפניך.

  איך מתקדמים במהירות לעבר תשתית אחודה בתקשורת? צעד אחד פשוט ומהיר יחסית, גם אם מצומצם בהיקף, מספקת גישת Fiber Channel over Ethernet. FCoE מאחדת את סוגי התקשורת השונים, בהם משתמשים ארגונים ברשת האחסון (Fiber Channel) וב-LAN (אתרנט), ומספקת מיידית תקשורת אחסון שמנצלת מהירויות 10 Gigabit Ethernet. זאת, תוך שימור האמינות של FC והגדלת רוחב הפס, לצד צמצום החומרה הנדרשת, דרישות החשמל והקירור.

  מה הוא FCoE ברמה המעשית? במה כרוך המעבר לשימוש בו? למה חשוב לשים לב במהלך יישומו? על זאת ועוד, יעדכן אותך התחקיר שלפניך.        

כמעט לכל הארגונים, קטנים כגדולים, יש מחלקת הלפ דסק המתמודדת בתקופה האחרונה עם השינויים הרבים. שינויי הטכנולוגיה התכופים משנים את כל גף המחשוב ומשפיעים על אלו שאחראים לתת מענה לשינויים האלו. חדירת הסלולר והטאבלטים לארגון יוצרים ערוץ תמיכה נוסף ועולם היישומים המשתלב עם עולם הרישות החברתי, מצריך את הארגונים לתת מענה לתחומים רבים יותר, ממה שהיה דרוש בעבר. הפתרונות המוכרים כגון תמיכה פנימית, חיצונית או משולבת עדיין רלוונטיים כמו בעבר, אך יש לחשוב עליהם מחדש, בעקבות השינויים הטכנולוגיים הרבים, כמו גם כניסת טכנולוגיות חדשות, דוגמת ה-BI, רשתות חברתיות או מציאות רבודה, לעולם התמיכה חדש.

  מהם האתגרים החדשים של מחלקת ההלפ דסק? איך מחליטים לבחור תמיכה פנימית או חיצונית? מהם מדדי ההצלחה המודרניים? תשובות והרחבות לכך, בתחקיר שלפניך. 

  זמינות עובדים בשעות רבות יותר, גמישות בעבודה, הגעה לקהל יעד רחב יותר, הם רק חלק מיתרונות הניידות. בולטים כיום במיוחד הסמארטפונים, שהופכים למחשב לכל דבר ומאומצים בשנים האחרונות בהתלהבות רבה על-ידי הצרכנים והעובדים. מצד שני, בעיות שליטה ובקרה, אינטגרציה ואבטחה, עושים את הניידות "לכאב ראש" לא קטן למנהלי מידע. בעוד שמרבית המנהלים מודעים לתופעות שבשטח, לא רבים עוצרים כדי להסתכל על התמונה הכוללת, לחשוב על מכלול ההיבטים וההשלכות שלהם על הארגון בכלל ומערך המידע בפרט, ולגבש אסטרטגיה כוללת לניידות. כאשר מספר היישומים הניידים לאייפון ואנדרואיד לבדם, עולה כבר על 700,000 והוא גדל בכמה עשרות אלפים מדי חודש, אין ספק שעברנו לעולם חדש, שהשפעתו רק תלך ותתעצם.

  לשם בדיקה ובחינת נושא חשוב זה, כמו גם מתן שורה של טיפים, המלצות, כיוונים ופתרונות, נועד תחקיר זה לסייע כמצע לדיון, גיבוש והגדרת מדיניות כוללת, לארגון הנייד.

אחת הדרכים להוסיף ערך עסקי עם ה-IT, היא להעלות את הפרודוקטיביות של המשתמשים, באמצעות שימוש אפקטיבי ויעיל בתחנות הקצה. לפעילות זאת יכולה להיות תרומה ממשית להגדלת הפרודוקטיביות, כמו גם לעבודה יעילה יותר, שתסייע להפיק יותר, באותו פרק זמן. הפריחה ההולכת וגדלה בשוק היישומים בשנים האחרונות הביאה שורה ארוכה של יישומים בעלי ערך, שיוכלו לסייע למשתמשים בארגון להפיק יותר תועלת ויותר תוצרים מתחנות הקצה שלהם. לכן, כדאי להכיר אותם, לבדוק אותם ולהטמיע את מה שיכול לסייע לכם.

  על אילו כלים מדובר? כיצד הם מסייעים למיצוי תחנת הקצה? מה שימושי במיוחד בהקשר זה ומה פחות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

אחת הדרכים להוסיף ערך עסקי עם ה-IT, היא להעלות את הפרודוקטיביות של המשתמשים, באמצעות שימוש אפקטיבי ויעיל בתחנות הקצה. לפעילות זאת יכולה להיות תרומה ממשית להגדלת הפרודוקטיביות, כמו גם לעבודה יעילה יותר, שתסייע להפיק יותר, באותו פרק זמן. הפריחה ההולכת וגדלה בשוק היישומים בשנים האחרונות הביאה שורה ארוכה של יישומים בעלי ערך, שיוכלו לסייע למשתמשים בארגון להפיק יותר תועלת ויותר תוצרים מתחנות הקצה שלהם. לכן, כדאי להכיר אותם, לבדוק אותם ולהטמיע את מה שיכול לסייע לכם.

האם אנו עומדים בפני "באג 2000" מסוג חדש? האם ארגון שלא יבצע מעבר ל-IPv6 ימצא עצמו בבעיה? לא די בכך שהמבוכה בנושא זה רבה, גם "רגע האמת", ממשמש ובא - מלאי הכתובות בגרסה הנוכחית - IPv4, יאזל בחודשים הקרובים. כעת, אחרי שנים רבות של שאננות מצד השוק, ישנו צורך מחייב ומיידי, להיערך לקראת כניסת IPv6. פרוטוקול זה, מביא את בשורת התרחבות הרשת לממדים כמעט בלתי מוגבלים, ופורץ את ה"פקק" שיצר הביקוש לכתובות. מצד שני, יישומו עדיין תקוע ב"פקקים" של בירוקרטיה וחוסר רצון מצד ספקים וארגונים, להשקיע במעבר, שאינו מניב תועלות או רווחים ברורים ומידיים. יחד עם כל אלה, מדובר על תהליך שייקח כנראה כמה שנים. אבל, הכרת הנושא ומשמעויותיו, צריכות להיעשות עכשיו. בעקבות יום ה-IPv6 שנערך ב-8 ליוני, החלטנו להקדיש תחקיר, להבהרת נושא חשוב זה.

  מה הוא בדיוק IPv6? במה כרוך המעבר אליו? האם יש לצד האילוץ, יתרונות וערך מוסף? עוד על כך, בתחקיר זה.

אין הרבה טכנולוגיות שחדרו בצורה רחבה כל כך ומהירה כל כך לארגונים, כפי שעשתה הוירטואליזציה. השילוב המנצח של חיסכון, פשטות, נוחות וגמישות, בהקצאה וניהול משאבים, הביאו לחדירה עמוקה ורחבה של הוירטואליזציה כמעט לכל ארגון בינוני או גדול. במקביל, גם בשוק העסקים הקטנים היא קונה יותר ויותר מאחזים. מעבר להתפשטות הרחבה של הוירטואליזציה ה"קלאסית" של השרתים, תמצא אותה היום כמעט בכל רחבי התשתיות, כששני הכיוונים המרכזיים שבהם אחיזתה בולטת במיוחד הם: הענן הפרטי ותחנות הקצה. יש הרבה שחקנים במגרש, יש הרבה חידושים, יש הרבה יוזמות חדשות, ובסך הכול השוק, תוסס מבטיח ומסקרן.

   מה חדש בתחום זה? באלו מקומות נוספים ניתן להטמיע וירטואליזציה? כיצד וירטואליזציה מקדמת את הארגון לעבר הענן הפרטי? תשובות לשאלות אלו ועוד, בתחקיר שלפניך.