ממומחה בכיר לאבטחה שמענו כי… הגיע הזמן להיפרד מהסיסמאות. לדבריו, אין סיסמא שלא ניתן לפרוץ בשניות… (מיהו ומה הוא מציע, בתחקיר). אז מה עושים בכל זאת כדי לישון בשקט? איך מגיעים מסיסמאות ככורח מסבך, מרגיז ומעצבן, לעולם קל, פשוט ובטוח? הטכנולוגיה שוב מראה את כוחה ויש היום שורה של גישות ופתרונות שמאפשרים לשמור על בטחון מבלי להתיש אותנו. בהמשך תקרא על שיטתRisk Based Authentication, SAML, Caller ID Faker ו-DMARC, כולם מושגים שכדאי להכיר, בעולם הזיהוי החדש.

   מהם הגורמים שמשפיעים על הזיהוי? מהן שיטות ההזדהות החדשות? מהם החידושים בסיסמאות? ומתי יוחלפו הסיסמאות בסריקת DNA? התשובות לכך ועוד, בתחקיר שלפניך.

כסף גדול, הרבה הזדמנויות לחיסכון, דרכים מעשיות שעובדות ובשטח ואפילו אפשרות לחסוך בלי להשקיע כסף (למשל סיוע של חברות יעוץ שמציעות פתרונות מותאמים לארגון, תמורת עמלה מסוימת מהחיסכון), כל אלה מצדיקים יוזמה לחיסכון בתקשורת, כאחת הפעילויות הריווחיות ביותר. גם ראש הממשלה הציג לאחרונה את תרומת הממשלה לחיסכון בהוצאות התקשורת כאחד מהישגיה, מה שנותן חיזוק נוסף לדברים. ענף התקשורת הולך ומתפתח לכיוונים חדשים,  הדרישה לתקשורת זמינה ואיכותית בכל מקום ובכל זמן הולכת וגדלה, ביחד עם התרחבות השימוש בהתקנים הניידים מביאים לאתגרים חדשים בתחום התקשורת. מצד שני, ההתפתחויות השונות, מביאות עימן מגוון רחב של הזדמנויות לחסכון...

  כיצד ניתן לחסוך בהוצאות התקשורת באופן משמעותי? אילו כלים ושירותים חדשים זמינים כיום? איזה טיפים מעשיים יוכלו לעזור? על כל אלה ועוד, בתחקיר הנוכחי.

שוק ההדפסות שוקק חיים ומלהיב. בניגוד לדימוי השכיח של שוק שגרתי ומוכר, מתחת לפני השטח יש הרבה חידושים מלהיבים. הדפסה מכל מקום ועם מגוון רחב של התקנים, גם ללא חיבור למחשב, הן חלק מהבשורות. הדפסה תלת ממדית לכל אחד ואולי בעתיד גם הדפסה של איברי הגוף, הם חלק מהחזון הרחוק. ברמה הארגונית יש שינוי דרסטי ומהותי שיכול לחסוך הרבה כסף, ועליו אנו כותבים בתחקיר ויש עוד שורה ארוכה של תוספים, מדפסות ייעודיות וסרטוני המחשה, שמראים את העתיד המבטיח של עולם ההדפסות.

  לאן הולך עולם המדפסות? אילו חידושים מלהיבים זמינים לארגונים המתקדמים? מהם המחירים והעלויות האופייניות? ובאופן מיוחד איך ניתן להתייעל וכמה ניתן לחסוך (הנתון עשוי להפתיע!)? בכל אלה  ועוד, אנו עוסקים בתחקיר הנוכחי.

בשנתיים האחרונות אנו עדים למספר גדל והולך של איומים חכמים ונסתרים, שלא קל לזהותם מחד ושהנזק שהם גורמים הולך וגדל, מאידך. כניסה לזירת האיומים של גורמי פשע (בעלי יכולות כלכליות גדולות) כמו גם המצב בו מדינות רואות בסייבר זירת מלחמה לכל דבר, יוצרים מצב חדש, שלא היינו מודעים אליו עד היום. לא מדובר רק בוירוסים של פעם, אלא במכלול רחב של איומים, שחלקם הגדול לא מוכרים. עוד נציין, כי חלק גדול מהאיומים ותוצאותיהם, נשארים חסויים מתחת לפני השטח, שכן לפוגעים וגם לנפגעים, יש אינטרס להסתיר את דבר הפגיעה. ראה למשל, המקרה של סחיטות.

  מהם Advanced Persistant Threats? מיהם האיומים שפחות מוכרים? מה ניתן לעשות באופן מעשי מול רמת תחכום זו עם משאבים מוגבלים? על כל אלה ועוד, בתחקיר שלפניך.

אפשרויות לספק תמונה מוחשית מהשטח (באמצעות סמארטפון), לחשוף את הארגון ללקוחות פוטנציאליים חדשים או לקיים וועידת וידאו משולחן העבודה, הם רק חלק מיישומי הוידאו החדשים. אלה הופכים לשכיחים בארגונים, והם עשויים להביא תועלות אפקטיביות רבות בתחומים מגוונים, כאשר התועלות ביישום חכם, עשויות להביא לרווחים וחסכונות, בהשקעה צנועה יחסית. במקביל, השיפור בתשתיות התקשורת, האינטרנט וציוד הוידאו עצמו, מביאים להתרחבות השימוש והדרישה לכך בארגונים. באופן מיוחד נדגיש את ההזדמנות המצוינת למנמ"ר לקדם יוזמות חדשות ולהדק את הקשר עם מנהל השיווק, ששואף לקדם את הארגון ולהגדיל את ההכנסות.

  מהן המגמות העיקריות בתחום הוידאו? ובעיקר - מה הן ההזדמנויות והשימושים העיקריים של וידאו בארגונים? הכוונה והשראה ליוזמות חדשות, אנו נותנים בתחקיר הנוכחי.

 נושא ה-BI הינו אחד הנושאים ה"חמים" בעולם הארגוני, והוא מיושם כיום בהיקפים נרחבים ובצורה עמוקה יותר. סקר גרטנר מצא שתחום זה, הוא כיום הראשון בסדר העדיפויות של המנמ"רים. אחת הסיבות לכך היא שבתקופה של חוסר וודאות ושינויים מהירים, הצורך במערכות עזר שיאפשרו מדידה של המצב הקיים וקבלת החלטות מושכלות לעתיד, הולך וגדל באופן ניכר. סיבה נוספת, היא הדרישה הגוברת מהמנמר"ים להציג ערך עסקי מהמחשוב. בתקופה האחרונה, נושא ה-BI עובר שורה של מהפכות, כתוצר לוואי של מהפכות המחשוב "הגדולות" - הניידות, הרשתות החברתיות, הענן וה-Big Data. הוא מאופיין בהתפתחויות של ממש, ובצדן אלמנט הייפ שמבלבל רבים מהמנמר"ים.

   מהם החידושים המעניינים שכדאי להכיר? מהם הפתרונות המוצעים? כיצד להפיק מהתחום תועלת עסקית מרבית? את כל אלה ועוד, אנו סוקרים בתחקיר שלפניך.

מתוך שיחות עם מומחים, פרסומים בתקשורת כמו גם שיחות עם מנמ"רים רבים, מתברר כי היכולת לדבר בשפת העסק, היא אחת היכולות החיוניות לכל מנהל מידע שרוצה להשפיע ולהתקדם. להבדיל מהשפה הטכנולוגית שעיקרה התייחסות להיבטים הטכנולוגיים, ביטים ובייטים, זמני תגובה, היקפי אחסון, אינטגרציה בין מערכות וכדומה, השפה העסקית מתמקדת בתרומה של הטכנולוגיה לעסק. כיצד היא מסייעת לחסוך בהוצאות להגדלת המכירות ושיפור הריווחיות? מה יהיה ההחזר על ההשקעה? מה הוא מצב תזרים המזומנים? מנהלי מידע שיבינו כי מדובר למעשה בשפה ששונה משפת היום יום שלהם וישכילו להשתמש בה בקשריהם עם הגורמים העסקיים בארגון, יוכלו למצוא שפה משותפת, לתרום להשפיע ולהיות מי שמתייעצים איתו ומקשיבים לדבריו.

  מה המשמעויות המעשיות של לדבר בשפת העסק? על מה כדאי וניתן לדבר? היכן ניתן ללמוד זאת? מנהלים שיבחרו להתייחס לתחקיר זה כקרש קפיצה מקדם, ימצאו בו נקודות רבות להתייחסות ולביצוע.

נושא רישוי התוכנות הופך בשנים האחרונות למורכב יותר והוא הולך ומסתבך. ריבוי ליבות, וירטואליזציה וענן, קונסיומריזציה וניידות, הם חלק מהמגמות שעושות את נושא הרישוי למורכב יותר מאי פעם. כדי להתמודד עם השינויים, לחסוך כסף ולא להיכשל בבעיה של אי שמירת זכויות יוצרים על כל נגזרותיה, יש להיות מודע לתמורות ולהשלכותיהן, להיעזר בכלי ניהול ובקרה ובעיקר להיות ער לתוצאות ולמשמעויות האפשריות, של שימוש בלתי מורשה בתוכנות, במסגרת הארגון.

   מהם הגורמים העיקריים שמשפיעים על הרישוי כיום? מהן הנורמות המקובלות? איזה כלים עוזרים לנהל ולפקח על הרישוי? בכל אלה ועוד, מטפל התחקיר שלפניך.

PaaS או פלטפורמה כשרות, מוסיפה להיצע הרחב של שרותי הענן החיצוניים, את האפשרות לפתח פתרונות לארגון, בצורה גמישה, קלה וזולה. PaaS מספקת יתרונות של יעילות וחסכון בנוסף לגמישות וקסטומיזציה, ובכך משלבת יתרונות מסויימים של תשתית-כשירות מצד אחד ושל תוכנה-כשירות מצד שני. בזמנים אלו, שבהם הדרישה לחסכון ויעילות הולכת וגדלה, במקביל לדרישה למצוינות ומיקוד בפעילות הליבה של הארגון, שרותי  PaaS מספקים עוד כלי עזר חשוב ושימושי, לכל מנמ"ר.

 מהן המגמות העיקריות בתחום מחשוב ה-PaaS? מהם האתגרים בתחום? מה הם השימושים העיקריים של פתרון זה? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

המספר הגדל של איומים כמו גם המורכבות הגדלה של ניהול ושליטה במכלול הרחב של פתרונות הגנה, על מערך המחשוב הארגוני, עושים את הצורך בכלי פשוט ונוח לניהול כולל של האיומים, להכרחי. תחזיות המומחים כמו גם המצב בשטח מראים כי הבנה זאת מחלחלת ליותר ויותר מנהלי מידע והיא מביאה לכניסה בקצב מהיר של התפיסה החדשה (גידול של עשרות אחוזים בשנה בהיקף השוק). באופן מעשי, מדובר על החלפת סל פתרונות האבטחה הקיימים בפיתרון אחד כולל שמפשט את הניהול והשליטה ומאפשר לשלוט בכלל פתרונות האבטחה הקיימים, מקונסולה אחת מרכזית. כך גם ניתן להוזיל עלויות ובמיוחד, את עלויות כוח האדם שיש להקצות לנושא.

מהם יתרונות ה-UTM? מהן החלופות? מהן המשמעויות ליישומו? על כל זאת ועוד, תקרא בתחקיר שלפניך.

נושא ניהול הפרויקטים, שרלוונטי לכל מנמ"ר, עובר כיום שורה של תמורות משמעותיות. החל מהדרישה לערך עסקי ברור ומשמעותי, דרך מיקוד בהשלמת הפרויקט בזמן קצר וכלה בצורך לתת מענה לדרישות אבטחה חדשות. יתרה מזאת, שורה של מהפכות טכנולוגיות שכוללות את: המעבר לעולם הנייד, הכניסה לענן, הרשתות החברתיות, משפיעות גם הן על ההתנהלות, ויש להן נגיעה והשלכות אופרטיביות למספר גדל של פרויקטים. כאשר מוסיפים לכל אלה, את המורכבות הגדלה של הטכנולוגיות, השינויים המהירים וההשפעה הבין מערכתית, שיכולות להיות לטכנולוגיות שונות על הפרויקט, קל להבין כי לסיים פרויקט מחשוב בהתאם ליעדים, בזמן ובעלויות שתוכננו, היא משימה "כמעט" בלתי אפשרית.

איך בכל זאת ניתן להתמודד עם כל הקשיים? מהן התמורות העיקריות בתחום זה? מהם הפתרונות המוצעים? את כל אלה ועוד, אנו סוקרים בתחקיר שלפניך.

סטנדרט הHTML5- הולך וצובר תאוצה בשנה האחרונה. ניתן לראותו כטכנולוגיה חשובה ומעניינת, שמשלימה את מחשוב הענן ומרחיבה את האפשרויות המובנות בכלי העבודה המרכזי שכולנו עושים בו שימוש - הדפדפן. התקן עדיין לא הושלם, אבל הוא כבר ישים באופן חלקי, כולל שורה ארוכה של שיפורים טכניים, שייתבטאו בטווח הארוך בייעול עסקי של עולם היישומים. עיקר ההשלכות המעשיות שלו, יהיו היכולת לכתוב יישומים חוצי פלטפורמות, שמנצלים טוב במיוחד התקני מחשוב נייד.

  מהן המגמות המשפיעות על סטנדרט HTML5? מה תהיה השפעתו על הארגונים והמפתחים? לאיזה אתגרים חשוב להתייחס? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

נושא הפיתוח לסלולר הוא אחד התחומים המתחזקים כיום בעולם המחשוב. מאז שנת 2007 בה סטיב ג'ובס הציג את האייפון המקורי, ובעקבותיו כניסת חברות כמיקרוסופט וגוגל לתחום, מאות מיליוני מכשירים סלולריים חכמים מציפים את עולמנו. הדרישה לשילוב הסמארטפונים בארגונים מגיעה ישירות מהעובדים והלקוחות, שלא משאירים ברירה למנמ"ר ולהנהלה אלא להענות לדרישה. כיום, שימושי הסלולר בארגונים חורגים בהרבה משיחות ומיישומים פשוטים והם הולכים ומשתלבים לרוחב ולעומק הליבה העסקית של הארגון ובעקבות זאת נדרשת היערכות מתאימה.

  מהן המגמות המשפיעות על תחום הפיתוח לסלולר? איזה שימושים נפוצים יש לסמארטפונים עבור ארגונים? לאיזה דילמות חשוב להתייחס? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

לאור החשיבות שהולכת וגדלה לטכנולוגיה כמנוף שמקדם ארגונים ועסקים, הולכת וגדלה החשיבות לחיזוק השפעת המנמ"ר. שכן, מנמ"ר בעל עמדה ועוצמה, הוא מתכון מבטיח לייעול וקידום הארגון כולו. לכאורה, "תראה להם כסף", ו"תחסוך להם כסף" הן  שתי המלצות שקל להבין כי מנמ"ר שיממש אותן, צפוי להתקדם. אולם, בחיים האמיתיים מתברר שלא רק התוצאות מדברות, ויש לעשות דברים נוספים כדי לקדם את מעמדו למקום הראוי לו. באותם "דברים" נוספים, נתמקד הפעם.

איך לקדם את מעמד המנמ"ר באופן מעשי? איזה טיפים מעשיים יוכלו להביא תוצאות מהירות? איך להעביר את ההמלצות מהנייר למציאות? כמקור להשראה והזדמנות להערכת מצב אישית, אנו מביאים את תחקיר זה.

נושא הטיפול בתקלות מחשוב הוא נושא מרכזי שמעסיק כל מנמ"ר. בשנים האחרונות מתרחשות בתחום זה שתי מגמות קוטביות: האחת היא ריבוי תקלות שנובע מריבוי התקנים, קשיי שילוב ומורכבות המערכות; השנייה היא סל תפיסות, פתרונות וכלים חדשים, שנועדו להתמודד עם המספר הגדל של תקלות. לפיכך, מודעות לתמורות בתחום זה ובחינת השלכותיהן, במסגרת דיון אגפי על מצב תקלות ה-IT בארגון, כמו גם חשיפה לכלים והתפיסות החדשות, יהיה בהם כדי להפחית ולצמצמם את נושא כאוב זה, למנוע נזקים ולהקטין את הוצאות הארגון.

  מהן המגמות המשפיעות על תקלות המחשוב וההתמודדות אתן? כיצד ניתן לפשט את הטיפול בתקלות? אילו עוד תובנות חשובות כדאי לקחת בחשבון? על כך ועוד, בתחקיר זה.

ההכרה כי רעיונות טובים הם אחד הגורמים העיקריים שיכולים לקדם את הארגון, הולכת ומחלחלת לארגונים, במיוחד בחו"ל. חברת גרטנר מסווגת את תחום זה כאחד התחומים שמוכן לקראת בשלות וכניסה ליישום במיינסטרים. בארץ לעומת זאת, התחום נמצא בראשית דרכו והוא כמעט אינו מוכר. בעוד שיוזמה מהותית לקידום הנושא צריכה להגיע מההנהלה, מנמ"ר יזמי שיהיה ער לאפשרויות החדשות: לאסוף, למיין, לסנן רעיונות ולהציף כלפי מעלה את הטובים ביותר, יוכל לתרום ערך עסקי משמעותי לארגון, ובכך לקדם את מעמד גף המחשוב כמו גם את מעמדו האישי.

  מאחר וכיום כמות הרעיונות החדשים שמתעוררים, יחד עם היכולת הנוחה לטפל בהם באופן מושכל, גדולים מאשר בעבר, אנו חושפים את הפוטנציאל וההזדמנויות שיש בניהול ממוכן של תחום זה, עם דגש מרכזי לתוכנות ייעודיות שנועדו לטפל בו.

שרתי הבלייד נמצאים כיום במגמת עלייה ביכולותיהם וכן באימוצם באירגונים. יתרונותיהם הרבים והצמצום ההדרגתי בחסרונות, הופכים אותם לטכנולוגיה אטרקטיבית במיוחד. החיסכון המשמעותי במקום, כסף וחשמל, כמו גם ההיבט הירוק, TCO נמוך, שימושים חדשים ואפשרות רתימה פשוטה לסביבת ענן ווירטואליזציה, שומרים על מגמת עלייה בהיקף הכנסתם לארגונים, וזאת על אף מחירי השקעה ראשונית גבוהים בהשוואה למערכות השרתים הרגילים, שגם הם נמצאים במגמת עלייה. ההיצע הקיים כיום בשוק, כולל שירותים נלווים כמו ייעוץ, אפיון המערכת ומבצעים שונים, מאפשרים למנמ"רים למצוא פיתרונות בלייד בהתאמה גבוהה לצרכיהם ולכן כדאי וחשוב להיות מודע לחידושי הבלייד.

   מה התחדש בעולם הבלייד? איך ניתן לחסוך בעזרתם סכומים לא מבוטלים של כסף? אילו מוצרים קיימים בשוק ואיזה חלופות יש להם? כל זאת ועוד בתחקיר שלפניך.

כיום כאשר מחשוב ענן, סמארטפונים, ניידות ומהפכת הרשתות החברתיות הפכו ל"מטבעות שחוקים", חשוב לדעתנו יותר מתמיד, להסתכל מתחת לפני השטח. הטכנולוגיה מסייעת לחולל מהפכות ("האביב הערבי" הוא אולי הדוגמא הבולטת ביותר) ומביאה מגוון רחב של הזדמנויות חדשות שהבשילו ונכנסו למיינסטרים: IMDB, Code QR, Big Data, זיהוי קולי, VTL, FCoE, אם רק נזכיר טכנולוגיות אחדות שסקרנו לאחרונה. כך, למנמ"ר היצירתי שרוצה להוסיף ערך עסקי לארגון, יש כיום מגוון הזדמנויות רחב מתמיד, ועליו רק לבחון ולהחליט מה מתאים לארגון וללקוחותיו. ביחד עם זה, נדגיש כי השנה הקרובה תצטיין באי וודאות גבוהה מתמיד, מספר האיומים והסכנות הצפויות יגדלו משמעותית, וגם המשבר הכלכלי שתלוי ועומד באוויר, עלול להביא לקיצוץ תקציבים ניכר.

  לאחר שעברנו על מרבית הסיכומים והתחזיות החשובים, כדי להראות תמונה שכוללת מפת דרכים לצפוי לנו, אנו מביאים הפעם, סיכום של 2011, התחזית וההמלצות שלנו ל-2012.

ענן היברידי מתאר תפיסת מחשוב מרכזית, שתהיה שכיחה בארגונים רבים בשנים הקרובות. מחשוב היברידי מאפשר ניצול יתרונות הסקלאביליות והחיסכון הכלכלי של מחשוב ענן ומאפשר להעביר משאבים לענן חיצוני, להתייעל ולחסוך. כיום, יישום ענן היברידי עדיין מצומצם, אולם אין ספק שבעתיד הקרוב הוא ייתרחב בהדרגה. בימים אלה, שבהם הדרישות לגמישות, ניידות, חסכון ויעילות גדלות כל הזמן, יישומי מחשוב ענן הם פתרון חשוב ורב פוטנציאל וענן היברידי, הוא אפשרות מעניינת במיוחד.

 מהן המגמות העיקריות בתחום המחשוב ההיברידי? מהם האתגרים בתחום? למה חשוב לשים לב בבחירת פתרונות ניהול? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

כניסתו  של iPhone 4S לארץ לאחרונה, מביאה בכנפיה בשורה גדולה - כניסה מואצת של טכנולוגיות זיהוי דיבור. יישום SIRI שנמנה על אחד החידושים המרכזיים באייפון החדש, צפוי לדעת מומחים, להביא לכניסת הטכנולוגיה למיינסטרים, בדומה למה שקרה בתחום מסכי המגע. לפי גרטנר, מדובר באחת הטכנולוגיות המבטיחות שעברה את שלב ההייפ, נמצאת קרוב מאד לשלב הפרודוקטיביות ובדרך להיכנס למיינסטרים. עדיין מדובר על ראשית הדרך ומצד שני מדובר על אוסף טכנולוגיות מבטיחות שיכולות להוסיף ערך עסקי משמעותי ולהשפיע במידה רבה על האופן שבו אנחנו מתקשרים. קשת היישומים רחבה כבר היום והיא הולכת וגדלה בהתמדה.

  האם זיהוי דיבור יהיה הממשק הבא שלנו? "חומר גלם" למחשבה והכרת הפוטנציאל שטמון בזיהוי הדיבור אנו נותנים הפעם, בתחקיר זה.

  פריצות מוצלחות לאתרי ה-CIA, המוסד ושירות הביון הבריטי (MI6) הוכיחו שאין אתר חסין. משיקולי מגבלות תקציב וידע, קשה ואולי גם בלתי אפשרי להגן באופן מלא על אף אתר. יחד עם זאת, אין סיבה להרים ידיים. שכן, כיום בעידן הרשתות החברתיות, הגלישה המוגברת מהתקנים ניידים והתפתחות הקניות ברשת, האתר הארגוני הופך להיות חוליה משמעותית במערך התקשורת הארגונית ופעמים רבות גם מרכיב עסקי חשוב. לכן שאלת אבטחתו אינה מוטלת בספק. הדילמות הן כמה כדאי להשקיע? ובמה? 

  מהן המגמות האחרונות בתחום אבטחת האתרים? מהם האיומים השונים? מהם הפתרונות והשיקולים שיש לעשות בתחום זה? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

Big data הוא כינוי שניתן למגמה (או תופעה) של הצטברות כמויות ענק של מידע בארגון, שרובו הגדול בלתי מובנה. מעבר לבעיות האחסון של מידע זה, מדובר על משאב יקר ערך שקיים בארגון ואינו מנוצל, עקב הקושי הפרקטי לסנן, למיין, לקטלג ולארגן ובעיקר, להפיק ממנו תובנות בעלות ערך לקידום הארגון. בעוד שמרבית הארגונים מודעים להצטברות הגדולה של המידע, רק מעטים מרימים את הכפפה ונערכים לטיפול בו. בתחקיר זה אנו נותנים תמונה עדכנית על עולם ה-Big data והפוטנציאל הטמון בו, כדי לעורר עניין וללמוד על ההבטחה הטמונה בו. מאחר ולצד מגמות מפתח כמו הענן, הוירטואליזציה ופריחת ה-BI, מדובר במגמה מרכזית שמתחברת ומתקשרת לכולן, חשוב לכל מנמ"ר להכיר נושא זה.

  אילו כלים זמינים, למתן מענה למגמה? אילו הזדמנויות חדשות היא פותחת? אילו אתגרים? על כך, בתחקיר שלפניך.

עם פריחת האינטרנט, כולל שלל סוגי אתרים שבהם הגולשים מבטאים את דעתם: רשתות חברתיות, בלוגים או אתרי קניות, מוניטין הארגון, השבחים או ההשמצות, מסוגלים להתפשט במהירות האינטרנט לכל העולם, וגם התוצאות העסקיות, עשויות להשתנות בין לילה. קיימת היום שורת דרכים שבהן ניתן לעקוב אחר "מקרי קיצון" ולנצל אותם לטובה (במקרה של פידבק חיובי) או להגיב במהירות (להשמצות וביקורת שלילית) ולצמצם נזקים. כמו כן, ניתן לזהות לקוחות שמצהירים על כוונת נטישת שירות (לדוגמא חברה סלולארית). כלי עזר שיסייעו לעקוב אחר מוניטין הארגון, מוצריו ושירותיו, יוכלו להוסיף ערך עסקי אמיתי ומשמעותי לכל ארגון. הם מהווים כיום הזדמנות נוספת עבור מנהלי המידע, שרוצים להראות כיצד ה-IT תורם לארגון, ובכך לקדם את מעמד גף המחשוב.

  מהם הכלים התורמים לשמירת המוניטין? מהם הצעדים שיש לנקוט בהם על-מנת לנהלו כראוי? מהו הנזק העלול להיגרם במידה והתדמית תפגע? זאת ועוד, בתחקיר שלפניך.

IMDB   - In Memory Database Management, היא גישה לתפעול וניהול בסיסי נתונים גדולים בזיכרון, במקום בדיסק. בדרך זאת ניתן להאיץ באופן ניכר את זמני העיבוד של המחשוב, שכן זמני התגובה של הדיסקים נאמדים במילי שניות, לעומת מיקרו ולפעמים ננו שניות במקרים של זיכרונות מהירים. דהיינו, שיפור ביצועים של פי אלף ויותר. הירידה התכופה במחירי הזיכרונות למיניהם, מול ההתייקרות התלולה במחירי הדיסקים, עושים את יישום זה כיום, לכדאי מתמיד. בעוד שהטכנולוגיה ידועה ומוכרת, היא נכנסת יותר ויותר לשימוש לאור פריחת המודעות ל-Big Data - מצבורי מידע גדולים במיוחד, שלא קל לנהל ולנתח. נדגיש, כיIMDB  משמש בעיקר לניתוחי BI, חיפוש מהיר וכן לביצוע טרנזקציות מהיר יותר.

 כיצד IMDB מיושם בארגונים באופן מעשי? לפי אילו שיקולים כדאי לבחור פתרון מטכנולוגיה זו? היכן ומתי כדאי ליישמה והיכן ומתי לא? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

QR Codes (Quick Response Codes) היא טכנולוגיה חדשה ומבטיחה, שפותחת הרבה הזדמנויות עסקיות מעניינות ומאפשרת למנהלי המידע להציג עוד הזדמנויות, להראות ערך עסקי עם ה-IT. מהפכות הניידות כמו גם הרשתות החברתיות, לצד ההזדמנויות לחיסכון ביישומים מקובלים דוגמת לוגיסטיקה וזיהוי, יוצרים כר נרחב של הזדמנויות חדשות ומלהיבות להשתמש בה. כך למשל, אפשר להפיץ מידע מכל סוג באופן נרחב ובעלות נמוכה ולהגדיל את קהל הלקוחות ומצד שני, לאסוף פרטי מתעניינים, ולהזין את מערכות ה-CRM הארגוניות במידע רב ערך.

  מה חשוב לדעת לגבי QR Codes? כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל שגלום בהם? אילו פתרונות נוספים קיימים בשוק לצורך זה? את כל אלו ועוד, תמצא בתחקיר שלפניך.

ריבוי המהפכות והחידושים הטכנולוגיים במחשוב, משפיעים במידה ניכרת על נושא כוח האדם בארגון. פריחת המדיה החברתית, מציעה מגוון דרכים חדשות לגיוס אנשי מחשוב איכותיים. התפתחויות במובייל ובוירטואליזציה, מאלצים למצוא עובדים שמתמצאים בהם, ואין זה פשוט למצוא בעל ניסיון בתחומים טריים כל כך. היבט נוסף של הנושא, הוא הטיפול באנשי המחשוב המבוגרים, אשר מצד אחד נתפסים - לא בהכרח בצדק, כמי שמתקשים להבין טכנולוגיות חדשות, ומצד שני מביאים עמם ניסיון מעשי, שחסר לעובדים צעירים רבים. תחקיר זה, נועד להתעמק בהיבטים אלה ולתת חומר למחשבה, כמו גם לספק שורת הצעות ופתרונות, לסייע ולייעל את הטיפול באנשי המחשוב בארגון.  

  מהן המגמות שמשפיעות על הטיפול באנשי המחשוב? מהם החידושים בשיטות הגיוס וההכשרה? אילו טיפים כדאי לקחת בחשבון, בטיפול בנושא זה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.  

ב-3 לנובמבר 2011 הציגה גוגל שינוי מהותי באלגוריתם החיפוש, שעשוי להשפיע על 35% מתוצאותיו, לעומת השינוי הקודם - "פנדה", שהשפיע על 12%. לאור חשיבות האתר הארגוני, והנוכחות הגדלה של לקוחות קיימים ופוטנציאליים ברשת, בחרנו לתת תמונה כוללת בנוגע לקידום תחום עסקי חשוב זה. עקב ה"מהפכות" החדשות של סמארטפונים וטבלטים, הרשתות החברתיות והוידאו, ניתן למנף את השימוש באתר בקשת רחבה יותר של הזדמנויות ומכאן גם גדל הצורך לקדם את האתר בהתאם. בשונה מהעבר, שבו התייחסו לקידום האתר בעיקר במסגרת קמפיינים שיווקיים בבאנרים ובמנועי חיפוש, קידום אורגאני (במסגרת SEO - Search Engine Optimization) או פרסום ממומן (PPC), ישנם כיום תחומים חדשים שבהם כדאי לפעול, כמו גם הזדמנויות חדשות שכדאי לנצל, כדי להביא יותר כניסות לאתר.

  מהו מגוון ההזדמנויות החדשות לקידום האתר הארגוני? כיצד ניתן למנף את האתר להגדלת הכנסות? כיצד להדק בעזרתו את הקשר עם הלקוחות? על כך ועוד, בתחקיר הנוכחי.

בעוד שמרבית המנהלים יודעים על קיומם של Office 365   ושל Google Apps, לא רבים התנסו בפועל בחלופות האלה ובחנו את האפשרות המעשית ליישמן. לכאורה יש סיבות טובות לבחינה שכזאת והן רק תלכנה ותגדלנה. השפעת הניידות, השתנות תמהיל התקני הקצה, העבודה מרחוק בכלל ומהבית בפרט, קונסיומריזציה, המעבר לענן וכמובן ההזדמנות לחסוך בהוצאות באופן ניכר. לדעתנו, כיום, לא מדובר עדיין על תחליף לחבילת אופיס המוכרת, אך זהו פיתרון אפשרי משלים למגמת הקונסיומריזציה, למפעילי הטאבלטים, ולצרכים ייחודיים. המסר העיקרי שלנו, הוא שיש פתרונות זמינים לצורך חדש שילך ויגדל, כאשר הכרת החלופות השונות תוכל לסייע בבחירת פיתרון סטנדרטי, כמו גם כזה שיהיה קל לתמוך בו ולשלבו בארגון. כאן אנו מביאים את ההמלצות שלנו, בכדי לתת חומר גלם למחשבה ואולי גם טריגר להתנסות. 

מתי והיכן מתאים ליישם את חבילות המשרד המקוון? כמה זה עולה? מה היתרונות של כל אחת מהחבילות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

המציאות המשתנה סביבנו, עם כניסת טכנולוגיות חדשות שמאפשרות חסכון, כמו מחשוב ענן ווירטואליזציה, וטכנולוגיות "מסבכות" כמו סמארטפונים ואיומי האבטחה שמתלווים אליהם, עושים את מלאכת הכנת התקציב לשנה הבאה, למורכבת יותר ממה שהיה בעבר. על רקע סביבה כלכלית עולמית חסרת וודאות ושינויים גיאו-פוליטיים שמשליכים על ארגונים רבים, המשימה הופכת למורכבת עוד יותר. אין מתכון אחד מקובל ואין דרך אחת לתכנן את התקציב שמתאימה לכולם. מול אלה, נתונים נורמטיביים, הבנת המגמות המשתנות, כלי עזר שימושיים וחוות דעת מומחים, יוכלו לסייע לכל מנמ"ר.  לכן, לאלה שעוסקים בימים אלו בהכנת התקציב למערך המחשוב לשנה הבאה, אנו מקווים שהדברים שמובאים במסגרת תחקיר זה, יסייעו במשימה חשובה זו.

  אילו מגמות משפיעות על תקציב המחשוב? מה צפוי להיות היקפו מתוך סך התקציב הארגוני? איך כדאי לתכנן אותו? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  מעטים מאלה ששיחזרו מידע מקלטות, לא נתקלו בבעיה של נתונים חסרים או משובשים. במקביל, זמני גיבוי ממושכים והתעסקות כוללת מורכבת (במיוחד בהיבט של שינוע ואחסון הקלטות) "קראו" לפיתרון אמין, מהיר, פשוט וזול יותר, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את מכלול מרכיבי ה-TCO. ה-VTL ודור ההמשך שלו - הגיבוי לדיסק, הם הפתרונות העדכניים לצורך זה. תפיסת ה-VTL איננה חדשה, אולם בתקופה האחרונה היא זוכה לתנופה, תאוצה ואימוץ נרחב, ובעקבותיה התפתחה גם גישה מתקדמת יותר של גיבוי לדיסק. הצורך בטכנולוגיות אלה, מתחדד על רקע הגידול בדרישה לאחסון, והצורך לשפר את ניצול ואמינות האחסון הקיים.

  כיצד בנויות מערכות VTL וגיבוי לדיסק? מה כדאיותן הכספית? ואילו ספקים בולטים מציעים אותן? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

הקונסיומריזציה מגדירה מצב שבו עולם המחשוב הצרכני משפיע על המחשוב הארגוני. באופן מיוחד, היא מתייחסת לחומרה או תוכנה בהם משתמש העובד באופן פרטי, שמשמשים אותו גם לצורך עבודתו. זה יכול להיות ציוד נייד (לפטופים, סמארטפונים, טאבלטים) או נייח (מחשב אישי) וגם תוכנה (שרות מייל מקוון למשל). תופעה מתגברת זו, מצעידה את עולם המחשוב הארגוני קדימה ומספקת חסכון ברכש. מצד שני, היא מחריפה שאלות שונות של יחסי עובד מעביד ומציבה סיכוני אבטחה רבים, לצד שורה ארוכה של היבטי ניהול ונהלים שיש לעדכן, כולל התייחסות לנגזרותיהם מסדר שני ושלישי. לכן, לאור ההתחזקות הצפויה של מגמה זו, חיוני להכירה, להבין את השלכותיה ולהיערך אליה בהקדם.

  מה חשוב לדעת בנוגע למגמה שמשנה את כללי המשחק בעולם המחשוב? כיצד יש להתכונן אליה? אילו פתרונות ומוצרים קיימים בשוק לשם כך? כל אלו ועוד בתחקיר שלפניך.

 מעל 1200 יישומים חדשים מועלים מדי יום (50 בכל שעה), לאנדרואיד לבדה - www.androlib.com/appstats.aspx. נתון זה ממחיש יותר מכל את הקצב הדינאמי שבו החדשנות מחלחלת לחיינו. כאשר נסתכל על סביבתנו המקצועית, קל להבחין כי אנו מוקפים בשפע רחב של טכנולוגיות. כך שמי שירצה למנף אותן, בעזרת חשיבה יצירתית, יוכל לתרום לארגון ולחברה בכלל, ערך עסקי מוחשי ומשמעותי. אם נסתכל על חברת אפל שיצאה עם שורה של חדשנויות: iPod, iPhone, iPAD, נראה חברה ששינתה את העולם, ובו זמנית הפכה להיות לחברה הגדולה בעולם והכול על בסיס חדשנות טכנולוגית. לאור כל אלה, מנהלי מידע שרוצים להתקדם ולקדם את ארגונם, יכולים בקלות יחסית ל"רכב" על סוס החדשנות ולשבור שיאים. כיוונים, רעיונות השראה ודוגמאות, בהמשך....

  כיצד ניתן לקדם את החדשנות בארגון? מהי תרומת הטכנולוגיות השונות להפקת תועלת עסקית? מה אנו צפויים לראות בעתיד בנושא זה? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  את הגיליון הזה אנו מקדישים לזכרו של סטיב ג'ובס שהלך  לעולמו וגילם בדמותו יותר מכל את המושג - חדשנות!

מה הסיכון הכרוך בכשל בהגנה על הפרטיות? האם עדיין נותרה פרטיות באינטרנט? כיצד מבטיחים מניעת דליפה קריטית?  שלל מגמות שנראות כיום, מסבכות את נושא זה והופכות אותו לנושא רגיש במיוחד, עבור כל מנמ"ר. התפתחות האינטרנט ועידן השיתופיות שינו  את תפיסת הפרטיות, והביאו משתמשים לוותר במידה רבה על פרטיותם, בתמורה לנוחות וגישה למידע. מדובר בשורת דילמות ארוכה, שמחייבת ארגונים להחליט ולאכוף מדיניות. אין נוסחא ואחת ולכל ארגון יש את השיקולים שלו. יחד עם זאת, הדבר החשוב הוא להכיר את ההיבטים השונים וההשלכות של הפרטיות, ולקבוע מדיניות ברורה שאותה  יש להפיץ ולפעול ליישומה. במסגרת תחקיר זה,  התמקדנו בהצפת ההיבטים השונים, כנקודות ייחוס לחשיבה וגיבוש מדיניות ארגונית.

כיצד ניתן להתמודד עם נושא הפרטיות בארגון? מהן הדילמות המרכזיות העומדות בפני המנמ''ר? מהם ההיבטים המשפטיים והרגולטוריים? התשובות בתחקיר שלפניכם.

הוירטואליזציה נכנסה כיום כמעט לכל ארגון והיא הולכת ומתפשטת. חברת VMware שמובילה את השוק, חשפה לאחרונה שורה של מוצרים ופתרונות חדשים ומעניינים, בנוסף להיצע הרחב ממילא של מוצריה. באופן מיוחד נדגיש את הקשר שהולך ומתהדק בין וירטואליזציה למחשוב ענן, קשר שבא לביטוי בולט,  בכיוון העתידי שאליו הולכת החברה. לכן, עבור כל מנהלי המידע שמחפשים הזדמנויות וכיוונים חדשים בתחום הוירטואליזציה, כמו גם מענה לבעיות הקיימות, של שרידות ואבטחה, הכרת ארסנל ההצעות של VMware יכולה להיות  דרך נוחה ומהירה להסתכל קדימה. בגלל שהוירטואליזציה דומיננטית ומרכזית לכולנו, חשבנו כי סקירת היצע הפתרונות של VMWARE, יכולה להיות פתיחה יפה, לשנה העברית החדשה.

מה מציעה לנו VMware? מה הערך המוסף של הפתרונות השונים? מהן האלטרנטיבות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

לינקדאין הינה רשת חברתית המיועדת למגזר העסקי והמקצועי והיא טומנת בחובה, הבטחה לשורה של הזדמנויות עסקיות חדשות. מי שישכיל להכיר אותה באופן מעמיק, ימצא בה כר נרחב של מידע שימושי, איכותי ורלוונטי, שיוכל לקדם אותו מבחינה אישית וארגונית. בשימוש נכון, ניתן להכיר אנשי מקצוע ועמיתים לעבודה, מהארץ ומהעולם, להרחיב את הקשרים העסקיים וליצור הזדמנויות עסקיות רבות, כגון שיתופי פעולה והשגת מודיעין עסקי מועיל. בנוסף, ניתן דרך הרשת החברתית למצוא עובדים חדשים, בעלי פרופיל ייחודי מבוקש. מצד שני, בכדי להשיג את התועלות, יש להשקיע בכך זמן לא מועט ולהיות פעיל, ליצור ולטפח, את רשת הקשרים. 

  כיצד יכולה linkedin להועיל ברמה האישית והארגונית? מהי הדרך היעילה ביותר להשתמש בה? במה מומלץ להשתמש? כיצד ניתן להתחיל? על שאלות אלו ועוד עונה התחקיר שלפניך

כ-40% מהארגונים שנפגעו במגדלי התאומים, השבוע לפני כעשר שנים, לא שרדו בגלל  חוסר יכולת לשחזר ולשקם את מערך המידע שלהם. על רקע ההוריקן שהכה בארה"ב לפני שבועיים, לאור חששות גדלים מרעידת אדמה עוצמתית בישראל ועד חוסר הודאות לגבי מה ילד יום, לאחר הכרזתה הצפויה של מדינה פלשתינאית, עוד פחות משבועיים, נראה שתוכנית הערכות להמשכיות עסקית, היא מרכיב חיוני לכל מערך מחשוב ארגוני. במקביל, הטכנולוגיה כמו תמיד מתחדשת והיא מביאה הרבה בשורות ופתרונות חדשים.

לאלה שכבר פעלו בתחום, למי שמתכנן לעשות זאת ואולי גם למי שהנסיבות מנעו ממנו לפעול, אנו נותנים תמונת מצב, "חומר גלם" למחשבה, כלים, הכוונה ועזרים להיערך לעתיד הלא ידוע. 

  מה עלותה הממוצעת של שעת השבתה בארגון? אילו אמצעי עזר להתאוששות מאסון קיימים? מהן הפעולות שמומלץ לנקוט כדי לממש BCM ביעילות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.  

  לבזבוז יותר משעתיים ביום עבודה, יכולה להגיע תופעת ה-Cyber-loafing - גלישה מוגזמת באינטרנט למטרות פרטיות ובזמן העבודה. פעילות זאת גורמת לנזקים לארגון מכמה היבטים: בזבוז זמן ופגיעה בפרודוקטיביות, סכנת דליפת מידע (למשל אם כותבים בפייסבוק מידע רגיש על הארגון), כניסת נוזקה (למשל אם מורידים קבצים מאתרים בלתי מורשים) והסתבכויות שונות שעלולות לפגוע במוניטין העסקי (לדוגמא גלישה לאתרי הימורים מתוך מחשב בארגון). הבעיה החמורה יותר היא שלאור המגמות הקיימות, פעילות זאת צפויה להתרחב יותר יותר. מצד שני, יש כיום כלים ושיטות יעילות, שמסוגלים לתת לכך מענה מקיף. מעבר להם, חיוני להגדיר וליישם מדיניות ברורה וחכמה, בשיתוף פעולה של כל המעורבים בנושא. 

  באילו היקפי נזק מדובר? מהן המגמות שיגדילו את הנזקים עוד יותר? כיצד מתמודדים איתן? על כל אלה ועוד, בתחקיר שלפניך. 

נושא התשלומים האלקטרוניים הולך וצובר תאוצה בצורות שונות. החל מתשלומים באינטרנט, דרך השימוש בפייפל, חברות סליקה, הארנק האלקטרוני והסמארטפונים שצוברים פופולאריות, כולל מגמה חדשה שתופסת תאוצה, של תשלומים דרך סמארטפון בטכנולוגית NFC. לצד מערכות SWIFT ומערכותEDI , שהם הפתרונות הקלאסיים, בהם התבצעו מרבית הפעולות עד לשנים האחרונות, אנו רואים שלל טכנולוגיות, שמשנות את פני עולמות השיווק והמכירות, מהמלצות על מוצרים דרך רישות חברתי ועד הצעת מוצרים ללקוח, שמתבססים על זיהוי מיקומו.  

  מהם המגמות והחידושים בתחום זה? מהם היישומים הקיימים וכיצד ארגונים יכולים לנצל זאת? מהן המגבלות שעשויות לעכב את ההתפתחויות? על כל אלה ועוד, בתחקיר שלפניך.

המשבר הכלכלי העולמי בשנים 2008-2009, גרם בארגונים רבים, להשהיה מסוימת של תחזוקת התשתיות, עובדה שגרמה לגידול בהוצאות השוטפות. במקביל, כל מערך המחשוב הולך ומשנה את פניו. כניסת התקני הקצה החדשים כמו הסמארטפונים והטבלטים, מעבר למחשבים ניידים במקום מחשבים שולחניים, עבודה מרחוק, כניסת הענן וכמובן הוירטואליזציה, משנים את הנוף המוכר והם מחייבים מחשבה והתארגנות מחודשת, לארגון כולל של תחזוקת מערך המחשוב הארגוני. יתרה מזאת, התווספות טכנולוגיות, המורכבות הגדלה, הצורך באינטגרציה רחבה, עושים אותו לשברירי ופגיע, דבר שעלול לגרום לבעיות השבתה וזמינות חמורות מבעבר. מצד שני מתרבה מספרם של הפתרונות המעניינים והחדשניים, מצב שיכול לסייע ולהקל על נטל התחזוקה, כמו גם לחסוך כסף רב.

  כיצד משדרגים את הקיים? איך נערכים לתמורות? איזה  פתרונות יוכלו לסייע? על שאלות אלו ועוד, בתחקיר שלפניך.   

ההודעות האחרונות של גרטנר, לפיהן כ-94% ממחשבי ה-PC החדשים נמכרים עם Windows 7, וכן העובדה שהיא תהיה מותקנת על 42% ממחשבי ה-PC החדשים עד סוף השנה, מעלים לסדר היום את השאלה - האם לשדרג ל-Windows 7? בינתיים, Windows XP מוכיחה את עצמה. היורשת  8 Windows תוכרז אי שם ב-2012, כאשר מערכת בדוקה ועדכנית תהיה רק באמצע 2013 או לאחר מכן. התמיכה ב-Windows XP תיפסק באפריל 2014, כאשר לקבלת החלטה והערכות למעבר נדרשת לפחות שנה. אז מה עושים? את הדילמה מחריפות שאלות כמו: האם בכלל יש צורך בשדרוג, לאור בלאי טבעי של מחשבים שמוחלפים במחשבים עם מערכת ההפעלה החדשה? זאת מול היתרונות לתחזוקתיות, יותר פרודוקטיביות, חיסכון בחשמל והיבטי אבטחה משופרים. אם נוסיף את העובדה של כניסת התקני קצה חדשים ומספר חלופות מעניינות שזמינות היום בשוק, נראה כי הדילמה לא פשוטה. 

  מהם החידושים המשמעותיים ש-Windows 7 מציעה? מה צפוי להיכלל ב-Windows 8? למי מומלץ לעבור למערכת Windows 7 ומתי? על כך ועוד, מרחיב התחקיר שלפניך.  

נושא מחשוב הענן הוא בין המגמות הבולטות ביותר בעולם בשנת 2011, אך בישראל, נראה שהדברים רק מתחילים להבשיל. תחום ה-SaaS (תוכנה כשרות) נמצא יחסית בשימוש נרחב בקרב ארגונים, בעוד IaaS (תשתית כשירות) ו-PaaS (פלטפורמה כשירות), התחילו להיות מיושמים בכמה פרויקטים ראשוניים (כמו במשרד החינוך). גם למומחים וגם לספקים, יש ביקורת על השוק המקומי, אך ישנה הסכמה רחבה, לגבי היתרונות החשובים של מחשוב ענן בכללותו, ולגבי התחזית שבתוך מספר שנים, אחוז גדול מהארגונים ייעזר בו.

  תחקיר זה יסייע לך לקבל תמונת מצב עדכנית, על מצב הענן בישראל כמו גם יספק לך רעיונות, תובנות, שיקולים ומקורות, בגיבוש הערכת המצב שלך.

  מהם היתרונות והחסרונות של קבלת שירותי ענן מהארץ, לעומת חו"ל? כיצד מומלץ לבחור ספק? מהן שיטות התמחור הנהוגות כאן? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

  השימוש בטלפון הסלולארי בכלל ובסמארטפון בפרט, מתרחב משמעותית עבור הצרכן הפרטי והארגוני כאחד. עובדה זו מהווה אתגר מיוחד לגף המחשוב, לאור מגמת חיבור מכשירים אלה למערך המחשוב. בנוסף, כוח המחשוב בהם  מתקרב לרמת מחשבי PC, ולכן הם עשויים לשמש כדלת אחורית לחדירת נוזקה לארגון. מלבד היותו כלי תקשורת, הסמארטפון משמש ככלי לאחסון מידע בנושאים רבים, החל מרשימת אנשי קשר, אימיילים והודעות טקסט וכלה בפרטי חשבונות בנק ומידע ארגוני רגיש. בעקבות זאת, הסמארטפונים הופכים למטרה אטרקטיבית עבור האקרים ולאובייקט לגניבה. עובדות שדורשות תשומת לב, יחד עם לימוד אפשרויות למגננה.

  מה חשוב ללמוד ולדעת בנושא אבטחת הסלולאר? מהם האתגרים העומדים בפני ארגונים בכלל ומחלקת ה-IT בפרט? איזה פתרונות זמינים? על אלה ועוד, תקרא בתחקיר שלפניך.

  איך מתקדמים במהירות לעבר תשתית אחודה בתקשורת? צעד אחד פשוט ומהיר יחסית, גם אם מצומצם בהיקף, מספקת גישת Fiber Channel over Ethernet. FCoE מאחדת את סוגי התקשורת השונים, בהם משתמשים ארגונים ברשת האחסון (Fiber Channel) וב-LAN (אתרנט), ומספקת מיידית תקשורת אחסון שמנצלת מהירויות 10 Gigabit Ethernet. זאת, תוך שימור האמינות של FC והגדלת רוחב הפס, לצד צמצום החומרה הנדרשת, דרישות החשמל והקירור.

  מה הוא FCoE ברמה המעשית? במה כרוך המעבר לשימוש בו? למה חשוב לשים לב במהלך יישומו? על זאת ועוד, יעדכן אותך התחקיר שלפניך.        

כמעט לכל הארגונים, קטנים כגדולים, יש מחלקת הלפ דסק המתמודדת בתקופה האחרונה עם השינויים הרבים. שינויי הטכנולוגיה התכופים משנים את כל גף המחשוב ומשפיעים על אלו שאחראים לתת מענה לשינויים האלו. חדירת הסלולר והטאבלטים לארגון יוצרים ערוץ תמיכה נוסף ועולם היישומים המשתלב עם עולם הרישות החברתי, מצריך את הארגונים לתת מענה לתחומים רבים יותר, ממה שהיה דרוש בעבר. הפתרונות המוכרים כגון תמיכה פנימית, חיצונית או משולבת עדיין רלוונטיים כמו בעבר, אך יש לחשוב עליהם מחדש, בעקבות השינויים הטכנולוגיים הרבים, כמו גם כניסת טכנולוגיות חדשות, דוגמת ה-BI, רשתות חברתיות או מציאות רבודה, לעולם התמיכה חדש.

  מהם האתגרים החדשים של מחלקת ההלפ דסק? איך מחליטים לבחור תמיכה פנימית או חיצונית? מהם מדדי ההצלחה המודרניים? תשובות והרחבות לכך, בתחקיר שלפניך. 

  זמינות עובדים בשעות רבות יותר, גמישות בעבודה, הגעה לקהל יעד רחב יותר, הם רק חלק מיתרונות הניידות. בולטים כיום במיוחד הסמארטפונים, שהופכים למחשב לכל דבר ומאומצים בשנים האחרונות בהתלהבות רבה על-ידי הצרכנים והעובדים. מצד שני, בעיות שליטה ובקרה, אינטגרציה ואבטחה, עושים את הניידות "לכאב ראש" לא קטן למנהלי מידע. בעוד שמרבית המנהלים מודעים לתופעות שבשטח, לא רבים עוצרים כדי להסתכל על התמונה הכוללת, לחשוב על מכלול ההיבטים וההשלכות שלהם על הארגון בכלל ומערך המידע בפרט, ולגבש אסטרטגיה כוללת לניידות. כאשר מספר היישומים הניידים לאייפון ואנדרואיד לבדם, עולה כבר על 700,000 והוא גדל בכמה עשרות אלפים מדי חודש, אין ספק שעברנו לעולם חדש, שהשפעתו רק תלך ותתעצם.

  לשם בדיקה ובחינת נושא חשוב זה, כמו גם מתן שורה של טיפים, המלצות, כיוונים ופתרונות, נועד תחקיר זה לסייע כמצע לדיון, גיבוש והגדרת מדיניות כוללת, לארגון הנייד.

אחת הדרכים להוסיף ערך עסקי עם ה-IT, היא להעלות את הפרודוקטיביות של המשתמשים, באמצעות שימוש אפקטיבי ויעיל בתחנות הקצה. לפעילות זאת יכולה להיות תרומה ממשית להגדלת הפרודוקטיביות, כמו גם לעבודה יעילה יותר, שתסייע להפיק יותר, באותו פרק זמן. הפריחה ההולכת וגדלה בשוק היישומים בשנים האחרונות הביאה שורה ארוכה של יישומים בעלי ערך, שיוכלו לסייע למשתמשים בארגון להפיק יותר תועלת ויותר תוצרים מתחנות הקצה שלהם. לכן, כדאי להכיר אותם, לבדוק אותם ולהטמיע את מה שיכול לסייע לכם.

  על אילו כלים מדובר? כיצד הם מסייעים למיצוי תחנת הקצה? מה שימושי במיוחד בהקשר זה ומה פחות? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

אחת הדרכים להוסיף ערך עסקי עם ה-IT, היא להעלות את הפרודוקטיביות של המשתמשים, באמצעות שימוש אפקטיבי ויעיל בתחנות הקצה. לפעילות זאת יכולה להיות תרומה ממשית להגדלת הפרודוקטיביות, כמו גם לעבודה יעילה יותר, שתסייע להפיק יותר, באותו פרק זמן. הפריחה ההולכת וגדלה בשוק היישומים בשנים האחרונות הביאה שורה ארוכה של יישומים בעלי ערך, שיוכלו לסייע למשתמשים בארגון להפיק יותר תועלת ויותר תוצרים מתחנות הקצה שלהם. לכן, כדאי להכיר אותם, לבדוק אותם ולהטמיע את מה שיכול לסייע לכם.

האם אנו עומדים בפני "באג 2000" מסוג חדש? האם ארגון שלא יבצע מעבר ל-IPv6 ימצא עצמו בבעיה? לא די בכך שהמבוכה בנושא זה רבה, גם "רגע האמת", ממשמש ובא - מלאי הכתובות בגרסה הנוכחית - IPv4, יאזל בחודשים הקרובים. כעת, אחרי שנים רבות של שאננות מצד השוק, ישנו צורך מחייב ומיידי, להיערך לקראת כניסת IPv6. פרוטוקול זה, מביא את בשורת התרחבות הרשת לממדים כמעט בלתי מוגבלים, ופורץ את ה"פקק" שיצר הביקוש לכתובות. מצד שני, יישומו עדיין תקוע ב"פקקים" של בירוקרטיה וחוסר רצון מצד ספקים וארגונים, להשקיע במעבר, שאינו מניב תועלות או רווחים ברורים ומידיים. יחד עם כל אלה, מדובר על תהליך שייקח כנראה כמה שנים. אבל, הכרת הנושא ומשמעויותיו, צריכות להיעשות עכשיו. בעקבות יום ה-IPv6 שנערך ב-8 ליוני, החלטנו להקדיש תחקיר, להבהרת נושא חשוב זה.

  מה הוא בדיוק IPv6? במה כרוך המעבר אליו? האם יש לצד האילוץ, יתרונות וערך מוסף? עוד על כך, בתחקיר זה.

אין הרבה טכנולוגיות שחדרו בצורה רחבה כל כך ומהירה כל כך לארגונים, כפי שעשתה הוירטואליזציה. השילוב המנצח של חיסכון, פשטות, נוחות וגמישות, בהקצאה וניהול משאבים, הביאו לחדירה עמוקה ורחבה של הוירטואליזציה כמעט לכל ארגון בינוני או גדול. במקביל, גם בשוק העסקים הקטנים היא קונה יותר ויותר מאחזים. מעבר להתפשטות הרחבה של הוירטואליזציה ה"קלאסית" של השרתים, תמצא אותה היום כמעט בכל רחבי התשתיות, כששני הכיוונים המרכזיים שבהם אחיזתה בולטת במיוחד הם: הענן הפרטי ותחנות הקצה. יש הרבה שחקנים במגרש, יש הרבה חידושים, יש הרבה יוזמות חדשות, ובסך הכול השוק, תוסס מבטיח ומסקרן.

   מה חדש בתחום זה? באלו מקומות נוספים ניתן להטמיע וירטואליזציה? כיצד וירטואליזציה מקדמת את הארגון לעבר הענן הפרטי? תשובות לשאלות אלו ועוד, בתחקיר שלפניך.

מגמת השיתופיות שהולכת ומתפשטת, מהווה עבור מנהלי המידע, את אחת ההזדמנויות הגדולות ביותר, לתרום ולהראות ערך עסקי ממשי לארגון. ניצול מושכל של תופעה זאת יכול לבוא לידי ביטוי בצד החיסכון, למשל פחות הוצאות לנסיעות (ולטיסות לחו"ל במיוחד) וגם  בצד הגדלת ההכנסות: כתוצאה מקבלת החלטות רחבה ומהירה יותר או הקשבה ל"שוק" והיענות לרצונותיו. כמי שמופקד על מרבית אמצעי השיתופיות, כמו גם כמי שמבין בצורה עמוקה ורחבה את הפוטנציאל שגלום בהם, יוכל כל מנהל מידע שירצה בכך, להרחיב את היקף השימוש בכלי השיתופיות, כמו גם להדק ולהעמיק את הקשר בין המשתמשים השונים, ובכך לתרום לארגון באופן ממשי ומוחשי.

  מהם היתרונות הצפויים לארגון מיישום נרחב של כלי השיתופיות? מהם המוצרים המוצעים לארגונים בתחום זה? מה תרומת האינטרנט לכך? כל התשובות, בתחקיר זה.

רוחות המלחמה המנשבות במחוזותינו, הצורך להרחיב תשתיות לאחר תקופת המתנה והרצון להתנסות בפתרונות ענן פנימיים או היברידיים, הם כולם סיבות טובות לשקול את החלופה של דטה סנטר נייד. היכולת לנייד את הדטה סנטר לאתר מרוחק כגיבוי, היכולת למקם קונטיינר בחצרות הארגון מבלי להיכנס לבינוי מורכב, וכן גם האפשרות הפשוטה לזווד בתוך קונטינר פתרונות ענן פנימי דוגמת Cloud Burst של IBM ו-Vblock של סיסקו, EMC ו-VMWare, עושים את הרעיון של מרכז מחשוב נייד, לאטרקטיבי יותר ויותר. כך, הופך  הדטה סנטר הנייד, לחלופה מעניינת שכדאי להכיר ולשקול. באופן מיוחד, מומלץ לצפות בסרטונים שאנו מפנים אליהם בתחקיר.

 מדוע נמצא מרכז המחשוב הנייד בביקוש גובר? מה פוטנציאל החיסכון הרב שטמון בו? כיצד בוחרים את הדטה סנטר הנייד המתאים ביותר לארגון? על שאלות אלו ועוד עונה תחקיר זה.

  תחשוב על "הררי הניירות" שמתויקים או "מסתובבים" בארגון. קשה למצוא אותם, קשה להגיע אליהם, הם תופסים שטח רב ויקר ומצריכים זמן רב, לאיתור והמשך טיפול. עכשיו נניח שכולם היו מאורגנים ומסודרים במדיה אלקטרונית זמינה ונוחה? מערכות הארכוב החדשות יכולות לקחת אותך מהמצב הקיים אל המצב החדש, לחסוך בנפחי אחסון שהולכים וגדלים, לקטלג מסמכים בפורמטים אלקטרונים סטנדרטיים, להפוך את הארגון לירוק יותר וגם כזה שחוסך בנייר ובעלויות מיקום פיזיות. כניסה שיטתית לתחום הארכוב, תהיה הזדמנות מצוינת להשמיד או למחוק מידע רב שנאגר בעבר, כזה שמקשה על הניהול והשליטה במידע, וגם גורם לבזבוז כסף שאינו מביא לתמורה ממשית.

  מהם הסוגים השונים של פתרונות זמינים ומהם השיטות והכלים לביצוע ארכוב? אלו פרמטרים חשוב שיהיו בכלי ארכוב? איך עושים זאת חכם? תשובות לכך ועוד, בתחקיר שלפניך.

ההכרזה החדשה והמשמעותית של אינטל, על טרנזיסטור תלת ממדי! היא סיבה טובה להציץ פעם נוספת לעולם המעבדים. במקביל, ריבוי ליבות, מעבדי 64 ביט ושילוב מעבדים גראפיים בתוך המעבד המרכזי, מציעים כיום עוצמות עיבוד אדירות, יותר מאשר אי פעם בעבר.  כך אנו רואים שורה של תמורות, שלכל מנהל מידע כדאי לדעת עליהן: היבטי רכש, צריכת הספק, משך פעולה, היבטי אבטחה וכמובן הביצועים. יתרה מזאת, לכניסה המואצת והרחבה של התקני הקצה הניידים ובמיוחד הסמארטפונים לסוגיהם, יש השפעה גם על שוק המעבדים. שכן, היצרניות הותיקות Intel ו-AMD נדחקות קצת לצד. כל זאת, רק על קצה המזלג.

  מהן התמורות הבולטות בשוק המעבדים ומהן מגמות העל שמשפיעות אליהם? איך זה משליך על החלטות רכש? בחירת מחשבים? תשובות לכך והרבה מעבר לזה, בתחקיר הנוכחי.

שורה של אירועים מהעת האחרונה בהם חזינו כולנו: "אפקט הדומינו" בעולם הערבי, השריפה בכרמל, ההשתלטות על "מרמרה", המחישו עד כמה העתיד יכול להיות לא צפוי ולאיזה נזקים הוא עלול להביא. בעולם העסקי שנתון לתחרות מתמדת, החשיבות של הערכות לעתיד הולכת וגדלה, במקביל לחוסר הוודאות, "שפולש" ליותר ויותר תחומים בחיינו. תוכנות חיזוי אינן מגדת עתידות שמציגה עתיד וודאי, אלא כלי עזר שימושי שמסייע לרכז ולארגן פיסות מידע חלקי, לעתידיים אפשריים והסתברות לקיומם. כך ניתן להיערך מראש למצבים לא צפויים, לנצל הזדמנויות ולהפחית סיכונים. למנמ"ר שרוצה להוסיף עוד ערך עסקי עם ה-IT, מדובר על עוד תחום מבטיח.

  כיצד משתלבות תוכנות החיזוי עם כלי תובנה עסקית וגיליונות אלקטרוניים? מה כרוך ביישומן? מה מידת יעילותן וממה הן מושפעות? על כל זאת ועוד, תקרא בתחקיר שלפניך.

בין 35,000 ל-95,000 נמצא כנראה מספר האיומים החדשים מדי יום! לפי דיווחי ארבע חברות אבטחה. האם פתרונות האבטחה מנטרים זאת? האם יש אמצעי הגנה מעודכנים לכך? אילו איומים חדשים התפתחו מאז נרכשו מערכות האבטחה האחרונות? האם הן ערוכות לכך? עולם פתרונות האבטחה רחב ומורכב, קריטי ומשמעותי לכל ארגון והוא נדרש לעמוד כיום בפני קשת איומים מתרחבת בהתמדה ובקצב מהיר. מצד שני, למנמ"ר קשה לעקוב ולהתעדכן בתמורות הרבות, כמו גם להעריך את איכות הפתרונות השונים.  

  מה חשוב לדעת על האיומים החדשים? מה ההבדלים בין פתרונות האבטחה? איך נערכים לעולם החדש של איומי האבטחה ועושים הכי טוב שאפשר? על כך ועוד, בתחקיר זה.

הגעתו הצפויה לארץ של אייפד 2 בקרוב, כבר מעוררת גלים, והיא תעלה על הפרק את משמעויות שילובו בארגון, הן בעקבות פניות מנהלים ועובדים שיחשקו בו והן כתוצאה מעובדים שירכשו אותו באופן עצמאי וירצו להשתמש בו גם במסגרת הארגון. יתרה מזאת, שפע החלופות שכבר קיימות ואלה שיגיעו לשוק בחודשים הקרובים, יעשו את "מתקפת" הטאבלטים לעוצמתית עוד יותר וכזאת שמחייבת חשיבה מקדימה והגדרת מדיניות. מצד אחד מדובר על התקן קצה, אטרקטיבי ומושך, מצד שני יש לו לא מעט חסרונות שיש לקחת בחשבון. לא מדובר בבחינת "עוד" דגם מחשב, אלא בקטגוריה חדשה שמחייבת התייחסות. עבור מנהלי המידע שרוצים לראות את התמונה הרחבה ולהבין מראש את המשמעויות וההשלכות של שילוב הטאבלט בארגון, נועד תחקיר זה.

  מהם מאפייניו ושימושיו העיקריים של הטאבלט? מהם החסרונות? למה חשוב לשים לב? תשובות לכך, בתחקיר זה. עוד נברך את כל קוראינו, בחג פסח שמח.

המספר הרב של תמורות טכנולוגיות במקביל לשטף המתעצם של מידע, משנים באופן משמעותי את הסביבה המקצועית שבה אנו פועלים. למרות המודעות לעובדה זאת, מעטים מנהלי המידע ששינו את דפוסי המידע שלהם כמתחייב.  חלק הארי ממשיך לדבוק באותם הרגלי עדכון שהיו לפני חמש או עשר שנים. כגורם מקצועי אחראי, שעוקב ומתמצת את עיקרי הדברים החשובים והמשמעותיים, ברור לנו היום כי היקף המידע הוא כל כך רחב וכל כך עמוק, כך שמעבר לעיקר (שאותו אנו מאמינים שאנו מכסים היטב), כדאי כיום להקדיש זמן רב יותר ולהסתכל גם על הפרטים וגם על השוליים, כדי להבין מה קורה? תחקיר מיוחד זה, מתמקד בעיקר במה שיכול להיות שימושי וחשוב לכל מנהל מחשוב ומעבר לזה, הוא נועד להיות טריגר לבחינה וחשיבה מחודשת על הרגלי העדכון המקצועי האישי. 

  מה חייבים להכיר? מה יכול לסייע? איזה הרגלים כדאי לאמץ? היכן נמצא המיטב של הרשת? תשובות לכל אלה, בתחקיר זה.

הסמארטפון הוא פריט שמשנה חיים. מי שבוחן את המכשיר עם סקרנות מקצועית ועושה בו שימוש, ואפילו רק כמה חודשים, מגלה במהירות דרכים מעשיות להיות יותר פרודוקטיבי  ויעיל וליהנות יותר מהחיים. מאות אלפי היישומים (או פתרונות מעשיים לבעיות אמיתיות, במילים ברורות יותר), מאפשרים לכל אחד, למצוא כמה תחומים שבהם הוא יכול לשדרג את חייו. ברמה הארגונית מדובר בפריט שמצדיק הסתכלות מחודשת על כלל מערך המחשוב הקיים. חד וברור - לסמארטפון יתרונות רבים, שכדאי לכל ארגון למנף. אך תחום זה הוא רחב, מורכב ומשתנה במהירות רבה, דבר שהופך את בחירת סמארטפון מתאים, למשימה מורכבת למדי.

  מהן היכולת של הסמארטפונים החדשים? מהם הדברים החשובים לארגונים וכיצד ניתן למצות את היכולות הרבות? תשובות לשאלות אלו ועוד, בתחקיר שלפניך.

מעל 400,000 יישומים חדשים או מעל 1,000 ביום! הועלו בשנת 2010 לחנויות של אייפון ואנדרואיד. נתון זה, ממחיש עד כמה קל, פשוט ומהר, ניתן לפתח כיום יישומים חדשים. פיתוח יישומים מהיר (RAD או Rapid Application Development) מאפשר לעשות זאת, עבור הארגונים. בעולם הטכנולוגי הנשלט בתחלופת מוצרים מהירה ועליית מוצרים ניידים כגון הסמארטפון והטאבלט, פיתוח יישומים מהיר הופך לרלוונטי ומשמעותי יותר מתמיד. פיתוח יישומים בגישות המסורתיות יכול להימשך תקופה ארוכה ולעתים ארוכה מדי, עד כדי חוסר רלוונטיות המוצר שתוכנן. פיתוח מהיר, מאפשר הפצה מהירה של תוצרים לא מושלמים, קבלת משוב ושיפור מהיר של היישום. תהליך זה חוסך עלויות פיתוח רבות ומאפשר לארגונים לייצר יישומים רלוונטיים, שמעניקים יתרונות עסקיים מהירים.

  מהן המתודולוגיות כיום לפיתוח יישומים מהיר? בכמה ניתן לחסוך בשימוש במתודולוגיות אלו? אלו עוד שיטות מאפשרות חסכון בזמן פיתוח? תשובות לשאלות אלו, בתחקיר שלפניך.

פרשת ויקיליקיס שמזעזעת את העולם בחודשים האחרונים, כמו גם פרשת ענת קם, הן קצה הקרחון לבעיה מרכזית שמשפיעה על ארגונים רבים - בעיית דליפת המידע. עובדים רבים מחזיקים במידע רגיש והם ייקחו אותו איתם במקרה של פיטורים. אחרים גורמים לדליפת מידע בעיקר עקב רשלנות, דרך רשתות חברתיות, איבוד סמארטפון או מחשב נייד שמכילים מידע רגיש ביותר. יתרה מזאת, העבודה מרחוק כמו גם קיומן של מצלמות מתקדמות, במספר רב של סלולאריים, מונעות כל אפשרות מעשית, לחסימה הרמטית של דליפת מידע מהארגון. ביחד עם זה, יש כיום ספקיות רבות שמציעות פתרונות שנועדו לצמצם ולמנוע דליפה מבפנים, כאשר שוק ה-DLP, צומח ב-10% בשנה (Network World).

  בהמשך לתחקיר ניהול הסיכונים ב-IT בחרנו להתמקד בנושא  מרכזי זה, כדי להדגיש את חשיבותו והנחיצות לטפל בו בהקדם. 

  מהם ערוצי המידע הראשיים דרכם דולפים מידע? אלו פתרונות טכנולוגיים קיימים בשוק? כיצד מיישמים פתרונות אלו? תשובות לשאלות אלו ועוד בתחקיר שלפניך.

  פלטפורמת Windows Azure היא חלופה מעניינת לכל ארגון ששוקל להיכנס למחשוב ענן. אחד היתרונות המייחדים את מיקרוסופט מול מתחרותיה בענן, היא נוכחות מוצרי ושרתי החברה ברשת הארגונית. מאחר שפתרון הענן שלה אינטגרטיבי עם סביבת הארגון, שרתי Windows, SQL ויישומי אופיס, ניתן ליהנות מאינטגרציה קלה ונוחה של יישומי הענן, בסביבה מוכרת ובהשקעה מינימאלית. העובדה שניתן לרכוש סל כולל של יישומים ולניידם באופן גמיש בין הענן לתשתיות הארגון, מגדילה עוד יותר את כוח המשיכה של אזור. הפלטפורמה יכולה לעזור במיוחד לחסוך בתשתיות ובכוח מחשובי נוסף, לפיתוח ולהפצת יישומים. מאחר ושאלת הענן הופכת בהדרגה לשאלת עיתוי ולא צורך, הכרת פלטפורמה זו, חיונית לדעתנו לכל מנמ"ר.

  מה אזור כוללת? כמה עולים שירותיה? מהן החלופות ומהן הבעיות שכרוכות ביישומה? תשובות לשאלות אלו, בתחקיר זה.

האם אתה מסוגל לצפות היום, כיצד יראו פני המזרח התיכון עוד חודש ימים (כן, רק חודש ימים)? התשובה לשאלה זאת היא אולי ההמחשה הטובה ביותר לשינוי הדרמטי שעובר העולם בימים אלה. שפע תמורות דרמטיות ומשמעותיות שמשפיעות על מדינות, קרוב לוודאי שישפיעו בסופו של דבר גם עלינו. רגיעה ביטחונית ופתיחת שווקים חדשים, מול הגברת המתיחות ויצירת מציאות כלכלית קשה, הן שתי חלופות קוטביות שעומדות כיום על הפרק, לשתיהן סבירות דומה ושתיהן קרוב לוודאי שישפיעו כמעט על כל ארגון. לכן יש להתחיל ולהיערך לכך, וסביר שלא יהיה זמן רב לעשות זאת. ארגון בזמן אמת (או Real Time Enterprise) הוא נושא ותיק, שהיום הופך להיות תקף מתמיד. הרעיון המרכזי, הוא לאפשר לארגון להגיב מהר ככל האפשר לנסיבות ולאירועים שקורים מסביב, כאשר למערכות המידע יש חלק מרכזי ומשמעותי בכך. לאור ההתפתחויות בטכנולוגיות השונות, ניתן לראות כיום עוד ועוד פתרונות, שמסייעים להגיב במהירות למציאות החדשה שנוצרת.

  מה אומר בפועל, ארגון בזמן אמת? כיצד מממשים זאת? איך מקדמים את אימוץ הנושא בארגון? תשובות בתחקיר שלפניך.

לווירטואליזציה יתרונות רבים ומוכרים אך הם יתממשו במלואם, רק כאשר גם תחום האחסון יעבור לוירטואליזציה.  ואכן, נושא הוירטואליזציה באחסון מתחיל להיכנס ליותר ויותר לארגונים, כחלק מהתפיסה הכוללת של הוירטואליזציה. במקביל, וירטואליזציית שרתים ושולחנות עבודה גובות מחיר מהאחסון, כיוון שהן תופסות שטח אחסון גדול ולכן וירטואליזציית אחסון היא פתרון משלים לכך. על-ידי וירטואליזציית אחסון הארגון יכול לשלוט במידע ובהקצאות נפחים באופן דינאמי יותר שלא תלוי בחומרה הפיזית, לחסוך בנפחים ולבצע גיבוי ושחזור של המידע באופן יעיל יותר. חשוב להדגיש, שההוצאה על אחסון, היא אחת ההוצאות הגדולות ביותר בתחום ה-IT, ולכן לנושא זה, יש חשיבות מיוחדת.

  כיצד וירטואליזציית אחסון יכולה להועיל לארגון? מהן השיטות לכך? מהן המגבלות של התחום? תשובות לשאלות אלו ועוד בתחקיר שלפניך.

לפי נתוני קומסקור, ברבעון האחרון של 2010, הגיעה אנדרואיד בארה"ב לנתח שוק הסמארטפונים של 28.7% והיא עקפה את אפל עם 25%. יתרה מזאת, נתח השוק של אנדרואיד צמח ב-34% לעומת 3% בלבד הגידול של אפל. את עיקר ההצלחה של אנדרואיד יש לזקוף לכך שהיא פלטפורמה פתוחה, שמקלה על יצרניות סלולר להטמיעה במכשיריהן. בגרסאות החדשות, אנדרואיד מאפשרת שירותים קיימים, כגון: תוכנת דואר-אלקטרוני איכותי, חיבור לשרת הדואר הארגוני, VPN ושליטה מרחוק. ארגונים יכולים להפיק רבות מכך שאנדרואיד פועלת בקוד הפתוח ולפתח אפליקציות מגוונות לארגון. מצד שני, מגוון המכשירים המקשה על פיתוח, חוסר בתמיכה מצד גוגל ובעיות אבטחה, יגרמו לארגונים לחשוב שנית לפי שהם עוזבים מערכות מבוססות דוגמת בלקברי (שירדה ב-16%, אך היא עדיין מובילה עם 31.6%). לקראת תערוכת Mobile World שמתקיימת השבוע בברצלונה ובה קרוב לוודאי תהיה אנדרואיד לאחת הכוכבות, אנו מביאים, מבט כולל על מערכת הפעלה זאת.

  מהם היתרונות של אנדרואיד? מהי עלות פיתוח יישומים עבורה? וממה להיזהר? תשובות לשאלות, בתחקיר שלפניך.

לטכנולוגיה יתרונות רבים אך היא מביאה עימה גם סכנות רבות, שיש להיות מודע אליהן ולנסות למנוע או לפחות לצמצם את נזקן. אירועים מהעת האחרונה, כתקלות ההשבתה של סלקום ובזק, עדיין מהדהדים, ולכן כדאי להסתכל עליהם כאיתות וטריגר אישי, לבדיקה: "מה אנו עושים, כדי שלנו זה לא יקרה?" תהליך ניהול סיכונים לא יכול למנוע את כל הסיכונים מלהתרחש וגם לא ניתן לצפות את הכול. מצד שני, תהליך שיטתי ומסודר שישולב בעבודת גף המחשוב, יקטין את הסיכוי להיווצרות נזק, יקצר את זמן הטיפול בו ויפחית את נזקו. בנוסף, תהליך כזה מאפשר ליצור תודעת עבודה זהירה, שתטמיע את ניהול הסיכונים, בעבודה השוטפת של כל מנהל ועובד.

   מהן הסכנות האורבות למערכות ה-IT? אלו מתודולוגיות ניתן ליישם כדי להימנע מהן? מה מומלץ למנמ"ר לעשות כדי לטפל בנושא באופן מעשי? על שאלות אלו ועוד, בתחקיר שלפניך. 

הקיוסקים למידע מאפשרים לארגונים ליצור עוד ערוץ תקשורת עם הלקוחות ולהציג חדשנות, בה גלומים שלל יתרונות עסקיים. באמצעות עמדות אינטראקטיביות אלה, ארגונים יכולים לספק מענה לצרכים רבים של הלקוחות, שלא נענו בצורה מסורתית עד היום כגון: קיצור תורים, חשיפתם בדרך קלה למוצרים חדשים, הנעמת זמנם וקבלת משוב מהלקוחות, בכדי לאפשר מתן שירות טוב יותר בהמשך. באמצעות הקיוסקים, ניתן לפנות לקהל שאינו נגיש לאינטרנט, כמו גם לספק או לקבל מידע במיקום נבחר (כמו ליד סניף), במהלך פעילות מוגדרת (כהמתנה בתור) או 24X7 (כשהסניף סגור). במילים אחרות - יש להם פוטנציאל לקשת הזדמנויות עסקיות, חדשה ורחבה. 

  מהם השימושים האופיניים, שארגונים עושים בקיוסקים? מהן התועלות שמופקות מהם? עם אלו אתגרים יש להתמודד, בדרך ליישום מוצלח? על כך ועוד, בתחקיר שלפניך.

הצורך להתמודד עם סביבה מורכבת, מעורפלת ודינאמית, יהיה לדעתנו, האתגר המקצועי הגדול ביותר, שאיתו יצטרכו מנהלי מערכות המידע להתמודד בשנת 2011. על רקע של שטף טכנולוגיות, משמעותיות וחשובות, שמופיעות בו זמנית כמו גל צונאמי ענק ומשנות באופן ניכר את דפוסי החיים של כולנו, האתגר להבין את כל הטכנולוגיות האלה, יהפוך להיות קשה יותר ויותר. שפע עצום של הזדמנויות מול מספר רב של איומים וסיכונים שהן יוצרות או מאפשרות, עושים את תפקיד מנהלי המידע למרתק יותר מאשר אי פעם. ביחד עם זה, הבנה כי אנו נכנסים לעידן חדש ומה שהיה זה לא מה שיהיה, חיונית!

   על סמך קשר קרוב עם השוק, מאמרים רבים, שיחות עם מנהלי מידע ומומחים, ריכזנו מבט כולל למה שהיה ב-2010 ומה שיהיה בשנה הקרובה. מה יהיה החשוב ביותר?  מאילו סיכונים, כדאי להיזהר? מהן ההתפתחויות המשמעותיות ביותר? על כל אלה תוכל לענות לעצמך, בעזרת מפת דרכים זאת.

ה-Disruptive Technology הבא, כבר הגיע! לאחר שנים רבות של קיפאון טכנולוגי בליבת הדיסקים ומהירויות שלא השתנו כמעט, Solid State Drives או דיסקים במצב מוצק, מקפיצים את עולם האחסון בבת אחת, לדור הבא. זאת, ללא חלקים נעים, ועל בסיס שבבי זיכרון מסוג DRAM או Flash. בזכות המבנה שלו, ה-SSD מציג שורת יתרונות בתחומי הביצועים, האמינות, רעש, משקל וגודל, שהופכים אותו לאלטרנטיבה עדיפה במקרים רבים, לדיסק האלקטרו מכני הוותיק. גם מחירו יורד בהדרגה, והשנה, הוא עשוי להתחיל לתפוס את מקומו הראוי, במערכי האחסון בכל ארגון. 

 מה חשוב לדעת על טכנולוגיה זו? כיצד והיכן מומלץ ליישם אותה? מהם הסיכונים מהם חשוב להיזהר תוך כדי היישום? כל זאת ועוד, בתחקיר שלפניך. 

עולם ההדפסה חווה שינוים מעניינים רבים. למרות המיילים והסמארטפונים וה"משרד ללא נייר", הנייר עדיין תופס חלק נכבד בהוצאות השוטפות של כל ארגון. המודעות האקולוגית והרצון להפחתת עלויות הולידו מגמות חדשות, בתחום ההדפסה הארגוני. אלה הולכות ותופסות תאוצה, ומאפשרות שליטה ובקרה על עלויות ההדפסה והיבטי האבטחה הכרוכים בה. במקביל, טכנולוגיות חדשות מאפשרות תקשורת אל-חוטית עם המדפסת, ותוצרי הדפסה חדשניים.

  מהם הפתרונות החדשים בעולם ההדפסה? כיצד תשפר את מערך ההדפסה בארגון? אילו עוד חידושים מלהיבים, מחכים "מעבר לפינה"? ומעבר לכל אלה, מה היא ההמלצה האחת, שלכל מנהל מערכות מידע כדאי לשקול? על כל אלה ועוד, תוכל לקרוא בתחקיר שלפניך.

מושג הוירטואליזציה בעולם הרשתות מוכר לרובנו מה-VPN, רשת וירטואלית פרטית, שמאפשרת ליצור רשת ארגונית מאבטחת, על תשתית של רשתות ציבוריות. בפועל מתברר כי חדירת תפיסת הוירטואליזציה לעולם המחשוב הביאה גם להתרחבות התפיסה בתחום הרשתות וכיום אנו רואים קשת רחבה של פתרונות, דוגמת: VLAN, VPLS, Virtual Switching. במקביל אנו רואים את הוירטואליזציה באה לידי ביטוי בהקצאה גמישה של רוחב הפס והערוצים, ובעוד תחומים שנכללים בעולם הרשתות הארגוניות.

  מתוך התחקיר שעשינו עולה כי וירטואליזצית רשתות אינה תחום אחד שלם ומוגדר, אלא אוסף רחב של פתרונות ויישומים שבהם מיישמים את עקרונות הוירטואליזציה, כדי ליהנות מיותר גמישות, סקלאביליות, ניהוליות משופרת ויעילות תפעולית, בתחומי הרשתות השונים.

  מה כוללת הוירטואליזציה ברשת? מה בדיוק היא מציעה ומה היא כוללת נכון להיום? הצצה לעוד תחום טכנולוגי מבטיח, אנו נותנים בתחקיר זה.

לאור הגידול הדרמטי בנפחי האחסון, הצורך לשלוט במידע שמגיע ממקורות שונים ובפורמטים שונים, ניהול האחסון הופך להיות לאתגר מורכב וקשה יותר ויותר. ירידת המחירים של התקני האחסון, אינה מקבילה לגידול בכמויות המידע והארגון מוצא עצמו נדרש להשקיע סכומים שהולכים וגדלים לתחום יקר זה. מודעות שאינה מספקת להיקף הבעיה, כמו גם כוחו של ההרגל, מביאים למצב שבו עלול ה"גולם" (היקפי המידע) להשתלט על יוצריו (אנו המשתמשים). הפיתרון המעשי היחידי והמבטיח שנראה כיום בשטח, הוא מתן תשומת לב  והשקעה גדלה, בניהול האחסון. רק כך ניתן יהיה להחזיר את השד לבקבוק, ולהבטיח לאורך זמן, יכולת לתת פתרונות בזמן סביר ובעלות סבירה, למערך האחסון הארגוני.
מהן אם כך, הגישות העיקריות לניהול האחסון בכלל וההתמודדות עם הבעיות החדשות בפרט? כיצד מיישמים זאת בשטח? למה לתת דגש מיוחד? מענה לכל אלה, בתחקיר זה.